Keilim 16:6-7

משנה ו

קסייה של זורי גרנות של הולכי דרכים של עושי פשתן טמאה אבל של צבעין ושל נפחים טהורה ר' יוסי אומר אף של גרוסות כיוצא בהןזה הכלל העשוי לקבלה טמא מפני הזיעה טהור

ר' עובדיה מברטנורא

קסייה

בית יד של עור

של זורי גרנות והולכי דרכים ושל עושי פשתן טמאה

דכיון דהיא עשויה כדי לאחוז הדבר בידו יפה שלא ישמט ממנו, או כדישלא יתחוב לו קוץ בידו, מקרי עשוי לקבלה, כיון שהדבר שהוא אוחז בו נשען על הבית יד ומקבלו

של גרוסות

העושים גריסות של פול בריחיים

מפני הזיעה

לשאוב את הזיעה כדי להקר בשרו שלא יזיע. אי נמי, שלא תטנף זיעת ידיו הדבר שהוא אוחז בו

טהור

דתשמיש עראי חשוב

------------------------------

משנה ז

המלקוט של בקר והחסים שלו והמדף של דבורים והמנפה הרי אלו טהורין כסוי של קופסא טמא כסוי קמטרא טהור כסוי תיבה כסויטני והמכבש של חרש והכסת שתחת התיבה והקמרון שלה ואנגלין של ספר בית הנגר בית המנעול ובית המזוזה ותיק נבלין ותיק כנורתוהאמום של גודלי מצנפות והמרכוף של זמר ורביעית של אליית וגנוגנית העני וסמוכות המטה וטפוס של תפלה ואמום של עושה סותותהרי אלו טהורים זה הכלל אמר ר' יוסי כל משמשי משמשיו של אדם בשעת מלאכה ושלא בשעת מלאכה טמא וכל שאינו אלא בשעתמלאכה טהור

ר' עובדיה מברטנורא

מלקוט

עור שמשימין בעיני הפרה כדי שתסבב ותדוש

החסום

כמין מצודה קטנה של חבלים שחוסמים בה פי הפרה כדי שלא תאכל

מדף של דבורים

כלי שמשימים בו אש וגללי בקר ומעשנים כדי שיברחו הנחילים של דבורים מן הכוורת ויקח הדבש. מלשון אשרתדפנו רוח

והמנפה

כלי שמניפין בו בימות החמה להביא הרוח

קופסא

כמין ארגז קטן שהאשה נותנת בו תכשיטיה ונותנת עליו כסות מלמעלה

קמטרא

תיבה ששומרים בה הבגדים. על המלתחה (מלכים ב י'), מתרגמינן על קומטרהי

והמכבש

לפי מלאכתו יש לו מקום שכובש ועוצר העץ כשהוא מעוות ועקום עד שמישרו

והקמרון

המכסה שעל התיבה העשוי כעין קובה

אנליגין

נרתיק של עור שעושין לספר ומכניסים אותו בתוכו

בית הנגר

נרתיק של עור שנותנים בתוכו הנגר, הוא היתד שמשימים אחורי הדלת

ובית המנעול

הנרתיק של עור שנותנים בו המנעול שנועלים בו הדלת

ובית המזוזה

קנה של מתכות שנותנים בו המזוזה

והאמום של גודלי מצנפות

דפוס כעין ראש של אדם שמתקנים עליו המצנפת

והמרכוף

כמין סוס של עץ שהליצנים משחקים בו. ואית דמפרשי, כלי של עץ ארז העשוי לזמר

ורביעית של אליית

ובמנענים ובמצלצלים, מתרגמינן וברביעין ובצלצלין

של אליית

של המקוננות. כמו אלי כבתולה חגורת שק

גנוגנת העני

תרמילו של עני

וסמוכות המטה

קורות שסומכים בהן המטה שלא תפול

טפוס של תפילין

כמו דפוס של תפילין

אמום של עושי סאגוס

דפוס של עושי שלשלאות. שעושין אותן על גבי אימום היינו דפוס. ורמב"ם גריס, עושי סותות, לשוןובדם ענבים סותו . והוא הדפוס של עץ שאורגין עליו הבגדים

משמשי משמשיו של אדם

כגון כיסויי כלים ונרתיקי כלים, שהם נעשו לשמש הכלים המשמשים את האדם

בשעת מלאכה ושלא בשעת מלאכה

בזמן שהכיסוי משמש את הכלי לשמור מה שבתוכו, והיינו שעת מלאכה דידיה, וכשאיןכלום בכלי שאינו צריך לכיסוי קרי ליה שלא בשעת מלאכה. ויש כלים שמניחים עליהן הכיסוי תמיד בין כשהוא מלא בין כשהוא ריקן,אע"פ שאין הכסוי מחובר בו, חשיב ככלי גופיה לקבל טומאה אפילו בזמן שאינו מחובר בו, כיון שרגיל להיות תמיד עליו. והאי כללא דר'יוסי, אפשוטי כלי עץ המשמשין את הכלים קאי. אבל כלי קיבול, מיטמאין בכל ענין. והלכה כר"י