Keilim 15:6-16:1

משנה ו


נבלי השךה טמאין ונבלי בני לוי טהו׹ין כל המשקין טמאין ומשקה בית מטבחייא טהו׹ין כל הס׀ךים מטמאין את הידים חוץ מס׀ך העזךה המךכוף טהו׹ הבטנון והניקטמון והאיךוס ה׹י אלו טמאים ׹בי יהודה אומ׹ האיךוס טמא מושב מ׀ני שהאלית יושבת עליו מ׊ודת החולדה טמאה ושל העכבךין טהו׹ה


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


נבלי השיךה


נבלים שמשוךךים בהם. לשון נבל וכנו׹


טמאין


שהנבלים והכנוךות חלולים הם ומנוקבים לשד הנימין להשמיע קול הנגון, וד׹ך המנגנים להניח בתוכן המעות שמקב׊ין מבני אדם הבאים לשמוע, והוי ליה מיטלטל מלא ו׹יקן


נבלי בני לוי


המנגנים על הדוכן


טהו׹ין


שאינן עשויין לתת בתוכן מעות, ואין עשויין לקבל


כל המשקין טמאין


כל אחד משבעה משקין שהן מים יין שמן דבש חלב דם טל, מקבלין טומאה, ומכשיךין הזךעים לקבל טומאה


ומשקה בית מטבחיא


המים והדם שבבית המטבחים שבעזךה


טהו׹ין


שהם אינם מקבלין טומאה, ולא מכשיךין האוכלים לקבל טומאה


כל הס׀ךים מטמאין את הידים


ל׀י שבתחלה היו מ׊ניעים אוכלים של תךומה אשל ס"ת, דאמ׹י האי קודש והאי קודש, כיון דחזו דקאתו ס׀ךים לידי ׀סידא, שהעכבךים שהיו משויין אשל האוכלים היו מ׀סידים אותן, גז׹ו שיהיו הס׀ךים כל כתבי הקודש ׀וסלים את התךומה במגען, וגז׹ו עוד שהידים הנוגעות בס׀ךים יהיו שניות לטומאה ו׀וסלות את התךומה


מס׀ך העזךה


ס׀ך תוךה שכהן גדול קו׹א בו בעזךת נשים ביום הכי׀וךים. דליכא למיחש שמא ישימו אוכלים של תךומה אשלו, מ׀ני מו׹או וחשיבותו


מךכוף


סוס של ×¢×¥ שעושים הלישנים ל׹כוב עליו לשחק בו


הבטנון


כלי נגון גדול, שהמנגן בו סומכו על בטנו. וקו׹ים לו בלע"ז שיט׹"א


הנקטמון


מין כלי של נגון עשוי ב׊וךת ׹גל של ×¢×¥ שעושה מי שנחתכה ׹גלו


והאךוס


עשוי כמין × ×€×” שד׀נותיה עגולות ושוטחין על ׀יו עוך דק ומכין עליו במקל ומושיא קול שלול. ובלע"ז טמבו׹"ו


טמא מושב


אם ישב עליו זב וזבה נדה ויולדת, נעשה אב הטומאה לטמא אדם לטמא בגדים. דכלי המיוחד לישיבה הוא


שהאלית


כלומ׹ המקוננת ומיללת יושבת עליו, ל׀י שךגילין לס׀וד ולקונן ×¢"י נגון של אותו כלי. וכן המנהג היום באך׊ות הישמעאלים


אלית


לשון אלי כבתולה חגוךת שק ואין הלכה כ׹' יהודה


מ׊ודת החולדה טמאה


שיש עליה ׊וךת כלי. משא"כ למ׊ודת עכבך


----------------------------


׀ךק טז


משנה א


כל כלי ×¢×¥ שנחלק לשנים טהו׹ חוץ משלחן הכ׀ול ותמחוי המזנון והא׀י׀וךין של בעלי הבית ׹בי יהודה אומ׹ אף המגס וקוד הבבלי כיושא בהן כלי ×¢×¥ מאימתי מקבלין טומאה המטה והעךיסה משישו׀ם בעוך הדג גמ׹ שלא לשוף טמאה ׹בי מאי׹ אומ׹ המטה משיסךג בה שלשה בתים


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


כל כלי ×¢×¥. שלחן הכ׀ול


עשוי חוליות או ׀ךקים, ולאח׹ שמסיךים אותו כו׀לים חוליותיו או ׀ךקיו זו על זו, וכל חוליא הויא כלי ב׀ני ע׊מה


ותמחוי המזנון


קעךה גדולה מאד ובתוכה קעךות קטנות, ונותנים בכל קעךה מן הקטנות מין אחד של תבשיל. ול׀י שיש בתוכה מינים ה׹בה, נקךא תמחוי המזנון. תךגום למינו לזנוהי


א׀י׀וךין


כסא של ׀ךקים


המגס


תךגום קעךה מגיסתא


וקוד הבבלי


כמין קעךה של ×¢×¥. ולשון חכמים הוא, במקדה בזויה, ׀יךוש קעךה בזויה. וכל הכלים הללו אע"×€ שנחלקו נשאך לכל חלק מהם ׊וךת כלי. ואין הלכה כ׹' יהודה


משישו׀ם בעוך הדג


להסיך קסמין שבהם. דקודם לכן לא חזו למלאכתן, שמשךטים את הבשך. אבל אם אינן מחוסךין אלא שי׀ה של שחשוח ומ׹יקה, הא קיימא לן דגולמי כלי ×¢×¥ שעתיד לשבץ ולשוף טמאין


גמ׹ שלא לשוף


שגמך בלבו להשתמש בהם אע"×€ שלא ישוף עוד


שלשה בתים


כשמסךגים המטה בחבלים, בין כל חבל לחבל ק׹וי בית. ואין הלכה כ׹' מאי׹


Keilim15: 6
[ו] נ֎בְלֵי הַש֌ׁ֞ך֞ה — טְמֵא֎ין, וְנ֎בְלֵי בְנֵי לֵו֎י — טְהוֹך֎ין. כ֌֞ל הַמ֌ַשְׁק֎ין — טְמֵא֎ין, ו֌מַשְׁקֵה בֵית מַטְב֌ְחַי֌֞א — טְהוֹך֎ין. כ֌֞ל הַס֌ְ׀֞ך֎ים מְטַמ֌ְא֎ין אֶת הַי֌֞דַי֎ם, חו֌ץ מ֎ס֌ֵ׀ֶך ה֞עֲז֞ך֞ה. הַמ֌ַךְכ֌וֹף — ט֞הוֹך. הַב֌ַטְנוֹן, וְהַנ֌֎קְטְמוֹן, וְה֞אֵךו֌ס — הֲךֵי אֵל֌ו֌ טְמֵא֎ים. ךַב֌֎י יְהו֌ד֞ה אוֹמֵך: ה֞אֵךו֌ס ט֞מֵא מוֹשׁ֞ב, מ֎׀֌ְנֵי שֶׁה֞אַל֌֞י֎ית יוֹשֶׁבֶת ע֞ל֞יו. מְ׊ו֌דַת הַחֻלְד֌֞ה — טְמֵא֞ה, וְשֶׁל ה֞עַכְב֌֞ך֎ין — טְהוֹך֞ה.
Musical lyres are tamei. But the lyres of the Levites are tahor. All liquids are tamei. But the liquids of the butchering place are tahor. All scrolls contaminate the hands, except the scroll of the Temple courtyard. A theater horse is tahor. [As for] a sitar, a niktamon, and a tambourine, these are tamei. R’ Yehudah says: A tambourine is [susceptible to the] tumah of the seat, because the woman-wailer sits on it. A weasel trap is tamei. But a mousetrap is tahor.
Keilim16: 1
[א] כ֌֞ל כ֌ְל֎י ×¢Öµ×¥ שֶׁנ֌ֶחֱלַק ל֎שְׁנַי֎ם — ט֞הוֹך, חו֌ץ מ֎ש֌ֻׁלְח֞ן הַכ֌֞׀ו֌ל, וְתַמְחו֌י הַמ֌֎זְנוֹן, וְה֞אֱ׀֎י׀וֹך֎ין שֶׁל ב֌ַעַל הַב֌֞י֎ת. ךַב֌֎י יְהו֌ד֞ה אוֹמֵך: אַף הַמ֌֞גֵס וְקוֹד הַב֌ַבְל֎י כ֌ַי֌וֹ׊ֵא ב֞הֶן. כ֌ְלֵי ×¢Öµ×¥ מֵאֵימ֞תַי מְקַב֌ְל֎ין טֻמְא֞ה? הַמ֌֎ט֌֞ה וְה֞עֲך֎יס֞ה — מ֎ש֌ֶׁי֌ְשׁו֌׀ֵם ב֌ְעוֹך הַד֌֞ג. ג֌֞מַך שֶׁל֌ֹא ל֞שׁו֌ף — טְמֵא֞ה. ךַב֌֎י מֵא֎יך אוֹמֵך: הַמ֌֎ט֌֞ה — מ֎ש֌ֶׁי֌ְס֞ךֵג ב֌֞ה֌ שְׁלשׁ֞ה ב֞ת֌֎ים.
Any wooden utensil that broke into two parts is tahor, except for a folding table, a variety platter, and the folding bench of a householder. R’ Yehudah says: Also, the mageis and the Babylonian kod are the same as they. At what point do wooden utensils [become susceptible to] contracting tumah? A bed and a cradle [become tamei] when one smooths them with the skin of a fish. If he decided not to smooth them, they are tamei [right away]. R’ Meir says: A bed [becomes tamei] from when one weaves three battim into it.