משנה ד
כל התלוים טמאין חוץ מתלוי נפה וכברה של בעל הבית דברי רבי מאיר וחכ"א כולם טהורין חוץ מתלוי נפה של סלתין ותלוי כברת גרנות ותלוי מגל יד ותלוי מקל הבלשין מפני שהן מסייעין בשעת המלאכה זה הכלל העשוי לסייע בשעת מלאכה טמא העשוי לתלוי טהור
ר' עובדיה מברטנורא
כל התלויין
העשויין לכלי לתלותו בו
טמאין
דהוו חיבור לכלי
כברת גרנות
עשויה להוציא החטים ולקלוט המוץ, ומניחים הכברה על שני עצים ומנהלין, וכשהן יגעים מכניסים ידיהן בתלוי שלה ומנהלין, והיינו דקתני דמסייעים בשעת מלאכה
מקל הבלשין
המחפשים בתוך הכלים לראות אם יש בו דבר שראוי ליתן ממנו מכס למלך. תרגום ויחפש, ובלש
שהם מסייעים בשעת מלאכה
מכניסין ידיהן בתלוי כשרוצים להשתמש בכלי, ומסתייעים בו לעשות מלאכתן. והלכה כחכמים
--------------------
משנה ה
רחת של גרוסות טמאה של אוצרות טהורה של גתות טמאה של גרנות טהורה זה הכלל העשוי לקבלה טמא לכנוס טהור
ר' עובדיה מברטנורא
רחת
שזורים בה תבואה וקטניות. בערבי אלרח"ה, ובלע"ז פאל"א
הגרוסות
העושים גריסים של פול
טמאה
לפי שיש לה בית קיבול ועשויה להכניס בה לריחיים
ושל אוצרות
עשויה ללקט בה החטה שהיא מן הצדדים מכאן ומכאן. ולנקותה שתתישב באוצר
ושל גיתות
להשליך החרצנים והזגין חוץ מן הגת
לכינוס
ממקום פזורן, אבל לא לקבל בתוכו