משנה ב
ארובות של נחתומים טמאות ושל בעלי בתים טהורות סרקן או כרכמן טמאות דף של נחתומין שקבעו בכותל ר"א מטהר וחכמים מטמאים סרוד של נחתומין טמא ושל בעלי בתים טהור גיפפו מארבע רוחותיו טמא נפרץ מרוח אחת טהור רבי שמעון אומר אם התקינו להיות קורץ עליו טמא וכן המערוך טמא
ר' עובדיה מברטנורא
ארובות של נחתומים
לוחות שהנחתומים עורכים עליהן את הלחם. ואית ספרים דגרסי עריבות
טמאות
לפי שעשויין בצורת כלי. ואע"ג דפשוטי כלי עץ נינהו, טמאות מדברי סופרים
ושל בעלי בתים טהורות
שאין עליהן צורת כלי
סרקן
ייפן בסריקון. והוא ששר בלשון מקרא, ומשוח בששר בערבי זנגפו"ר, ובלע"ז מיני"ו
כרכמן
צבען בכרכום
דף של נחתומים
דף של מתכת. דאילו דף של עץ, פשוטי כלי עץ אין מקבלין טומאה. ואע"ג דטמא מדרבנן, כשקבעו בכותל טהור לדברי הכל
ר' אליעזר מטהר
ואין הלכה כר' אליעזר
סרוד
היא סרידה דתנן לעיל בכמה דוכתי. והיא עריבה קטנה שהנחתום משתמש בה. כדמתרגמינן את בגדי השרד ית לבושי שימושא
גיפפו
עשה לו מסגרת סביב. תרגום ויחבק, וגפיף
אם התקינו
לסרוד של בעלי בתים
להיות קורץ עליו
כלומר לחתוך עליו הבצק. לשון מחומר קורצתי
טמא
דסבירא ליה לר' שמעון, מפני מה סרוד של נחתומים טמא, מפני שקורץ עליו את הבצק ומוליך עליו מקרצות לתנור, של בעלי בתים נמי אם התקינו להיות קורץ עליו את הבצק ולהוליך עליו מקרצות לתנור, טמא. ואין הלכה כר"ש
-----------------------
משנה ג
ים נפה של סילתין טמא ושל בעלי בתים טהור ר' יהודה אומר אף של גודלת טמא מושב מפני שהבנות יושבות בתוכו וגודלות
ר' עובדיה מברטנורא
ים נפה
יריעה ארוגה משער להוציא את הסולת נקי מן הסובין. ולפי שיש סביב היריעה זר של לוח גבוה, נקרא ים, כמו שיש סביב הים יבשה
של סלתים
בוררים הסולת
גודלת
האשה שגודלת וקושרת שער הנשים
מפני שהבנות
הנערות בשעה שגודלות ראשן מושיבות אותן בתוך ים נפה, לקבל שם מה שיפול מראשן מן העפרורית וערבוביתא דרישא. והלכה כר' יהודה