משנה ב
מקל שעשה בראשו מסמר כמין חזיינא טמא סימרו טמא ר"ש אומר עד שיעשה בו ג' סדרים וכולן שעשאן לנוי טהוריןעשה בראשו מניקת וכן בדלת טהורה היתה כלי וחברה לו טמאה מאימתי היא טהרתה בית שמאי אומרים משיחבל ב"האומרים משיחבר
ר' עובדיה מברטנורא
חזינא
נוהגים לעשות בראש המקל כמין תפוח של ברזל והוא הנקרא חזינא. וכל עבדי מלך מצרים היום נושאים בידםמקלות הללו. וקורין להם בערבי אלדבו"ס. ופעמים שנועצים בהם מסמרים כדי שיכו בהם מכה רבה וקשה
שלשה סדרים
של מסמרים, ואז חשוב כלי. ואין הלכה כר' שמעון
עשאן לנוי
כגון שעשאו במסמרים דקים מצויירים כדי ליפות את המקל
טהור
דהוי מתכת המשמש את העץ, דתנן לעיל שהוא טהור. אבל כשעשאן להכות ולחבוט, הוי עץ משמש את המתכתוטמא
מניקת
כמין שפופרת של מתכת, והכניס בה את המקל
וכן בדלת
תחת הדלת כדי שלא תאכלנו הארץ
היתה כלי
היתה שפופרת זו כלי בפני עצמה וחיברה למקל ואחר שחיברה ראוי להשתמש בה בכלי
טמאה
מקבלת טומאה, וטמאה כמו שהיתה
מאמתי היא טהרתה
מניקת שנטמאה, מאימתי תטהר ותצא מידי טומאתה
משיחבל
משישחיתנה ויפחות צורתה
משיחבר
משיחברנה בדלת או במקל ויקבענה במסמרים שלא תשמש עוד בכלי, כבר בטל שם כלי ממנה ויצאה מידיטומאתה
--------------------------------
משנה ג
הקנטר של בנאי והדקור של חרש הרי אלו טמאין יתדות אהלים ויתדות המשוחות טמאות שלשלת של משוחות טמאההעשויה לעצים טהורה שלשלת דלי גדול ארבעה טפחים ושל קטן עשרה חמור של נפחין טמא מגירה שעשה שיניה בתוךהחור טמאה עשאה מלמטן למעלן טהורה וכל הכסוין טהורים חוץ משל מיחם
ר' עובדיה מברטנורא
הקנטר של בנאי
פירשו בו שהוא שבט ומטה של ברזל שהבנאים חותכים בו את הכותל
הדקור
יתד. כמו יחפור בדקר ויכסה דתנן בריש פרק קמא דביצה
חרש
נגר
יתדות אוהלים
נועצים יתדות של ברזל בארץ ומותחים אוהלים וקושרים מיתרים ביתדות. ואין זה תשמישו על ידיקרקע, שהרי לדבר המיטלטל הן משמשים
ויתדות המשוחות
מודדי הקרקע לחלוקת אחים, נועצים יתדות בקרקע וקושרים בו חבל ומודדים
שלשלת של משוחות טמאה
לפי שבמדידת החבל יש עול. פעמים שמותח לזה יותר מזה, לפיכך רגילים לעשותשלשלת למדוד בה
עשויה לעצים
לקשור בה חבילה של עצים, או למדוד בה עצים, שיש מקומות שמוכרים עצים במדה מלוא חבל.והשלשלת המיוחדת לכך טהורה, דהויא כמתכת המשמשת את העץ
ארבעה טפחים
ויותר מכן לא חשיב יד
חמור של נפחים
העץ שהמפוח של נפחים רוכב עליו נקרא חמור. כך פירשוה לי רבותי. ובמקום אחר מצאתי שהואכלי ברזל כצורת חמור, והאומן רוכב על הקצה האחד ומכה על הקצה השני, ועושים כך כשרוצים להכות על הכליםהגדולים ששפתן גבוהה וגדולה מאד
מגירה
המסר שנוסרים בה הלוחות, שנטמאת, ועשה שיניה בתוך החור של דלת, לא יצאה מידי טומאה, והרי היאטמאה כמו שהיתה, עד שיקבענה בדלת במסמר. והכי מפורש בתוספתא
עשאה מלמטה למעלה
שהפכה ונתנה הפוכה בחור הדלת
טהורה
אע"פ שלא קבעה במסמר
כל הכיסויין טהורין
לפי שאין לכיסויין שם בפני עצמן
חוץ משל מיחם
וכל כיוצא בו שיש לו שם בפני עצמו ומשתמשין בו בפני עצמו, כמו כיסוי טני של רופאים דתנן לעילפרק טבעת אדם דטמא לדברי הכל, לפי שמניחין בו סממנים