משנה ח
מסרק של פשתן שניטלו שיניו ונשתייר בו שתים טמא ואחת טהור וכולן אחת אחת בפני עצמן טמאות ושל צמר שניטלו שיניו אחתמבינתיים טהור נשתייר בו שלש במקום אחד טמא היתה החיצונה אחת מהן טהור ניטלו ממנו שתים ועשאן למלקטת טמאות אחתוהתקינה לנר או למיתוח טמאה
ר' עובדיה מברטנורא
מסרק של פשתן
יש לו שינים מרובות כעין מחטים ארוכים תחובים בעץ, ובו סורקים הפשתן
ונשתייר בו שתים טמא
אם לא נשתיירו בו אלא שני שינים בלבד טמא המסרק, דאכתי חזו למלאכתן
אחת אחת בפני עצמן טמאות
כל שן ושן בפני עצמה שנטלה מן המסרק, טמאה, דחזיא לכתוב בה בפנקס של שעוה
ושל צמר
מסרק של צמר
אחת מבינתיים
שמכל שלש הסמוכות נטלה האמצעית, תו לא חזי
היתה החיצונה אחת מהן טהור
השן החיצונה של המסרק היא רחבה ואינה ראויה לסרוק בה, כעין החיצונה שבמסרק הראששלנו, הלכך אם החיצונה אחת מן השלש שנשארו, טהור המסרק, שאינה ראויה לסרוק בה שאין כאן אלא שתי שינים
ועשאן למלקטת
ללקט בהן את השער
והתקינה לנר
להוציא בה הפתילה ולהיטיב בה את הנר
ולמיתוח
גרסינן. כלומר למתוח בה שפת הבגד כדרך האורגים מחט בשפת הבגד כדי שימתחו שפתותיה
---------------------------
פרק יד
משנה א
כלי מתכות כמה הוא שיעורן הדלי כדי למלאות בו קומקום כדי ליחם בו מיחם כדי לקבל סלעים הלפס כדי לקבלקיתונות קיתונות כדי לקבל פרוטות מדות יין ביין ומדות שמן בשמן ר"א אומר כולן בפרוטות ר"ע אומר המחוסר חטיפהטמא והמחוסר לטישה טהור
ר' עובדיה מברטנורא
כלי מתכות
שנתרועעו ונשברו
כמה הוא שיעורן
כמה יהיה שיעור השבר הנשאר מהן ויקרא עושה מעין מלאכתו ויהיו חשובים כלים ליטמא
מיחם
שמחממין בו מים. והוא גדול מקומקום
כדי לקבל סלעים
שכל סלע ארבעים דינרין
הלבס
אית דגרסי הלפס. והוא כלי נחושת גדול שמרתיחים בתוכו מים ונותנים בו קיתונות קטנים להדיחן בתוכו
כולן בפרוטות
כולן משערים אם יש בשבר שלהן כדי לקבל פרוטות. ואין הלכה כר' אליעזר
המחוסר הגפה טמא
ר' עקיבא מיירי בתחלת עשייתן של כלים, וקאמר, דכלים המחוסרים הכיסוי שלהן, טמאין,דמקרו נגמרים מלאכתן. הגפה, מלשון יגיפו הדלתות . והרבה יש במשנה, כדי שיפתח ויגוף ותיגוב. אע"פ שגפןלא קנה דבמסכת מעשר שני פירוש, שכיסה אותן במגופה
ומחוסר לטישה טהור
שהוא חשוב גולמי כלי מתכות שאינן מקבלין טומאה. לטישה, לשון לוטש כל חורש נחושתוברזל