Keilim 13:4-5

 

משנה ד

מגריפה שניטלה כפה טמאה מפני שהיא כקורנס דברי ר' מאיר וחכמים מטהרין מגירה שניטלו שיניה אחת מבינתיים טהורה נשתיירבה מלא הסיט במקום אחד טמאה המעצד והאזמל והמפסלית והמקדח שנפגמו טמאים ניטל חיסומן טהורין וכולן שנחלקו לשניםטמאים חוץ מן המקדח והרוקני בפני עצמה טהורה

ר' עובדיה מברטנורא

מגריפה

עשויה לגרוף את האפר מן הכירה ומן התנור, וכשהוסרה כפה נשאר הבית יד שלה עשוי כעין קורנס של נפחים. ואין הלכהכר"מ

מגירה

היא משור בלשון מקרא. סיג"א בלע"ז

אחת מבינתיים טהורה

אם ניטל מכל בין שני שינים שן אחת, אי אפשר יותר לגרר בה, הלכך טהורה דלא חזיא לתשמישה

נשתייר בה

מן השינים שלימים שיעור הסיט במקום אחד

טמאה

המגירה. דבאותו מלוא הסיט שהוא שלם חזיא לגרר. ושיעור מלוא הסיט, כל מה שאפשר לאדם להרחיב בין אצבע לאמה

מעצד

כלי ברזל שהחרש מנסר בה הנסרים. דולדור"א בלע"ז

איזמל

תער קטן שמלין בו את התינוק. תרגום חרבות צורים, אזמלן חריפין

והמפסלת

ברזל מחודד קבוע בתוך עץ, ומוליכין ומביאין אותו על הלוח ומחליקין אותו. לשון פסל לך

מקדח

כלי שבו מנקבים הלוחות

שנפגמו

נתבקעו

ניטל חיסומן

בפי החרב ובפי הסכין ובפי הקרדום ובחודו של מקדח נותנים ברזל טוב ונחשב, אצאל"ו בלע"ז, וחוסמין פיהן בו כדי שיהאחד לחתוך יפה, וזה קרוי חיסומן

והרוקני

העץ שהמפסלת קבועה בו קרוי רוקני. ואם ניטל הברזל שפוסל ומחליק ונשאר העץ לבדו בלא ברזל, טהור

----------------------------------------------------------

משנה ה

מחט שניטל חרירה או עוקצה טהורה אם התקינה למיתוח טמאה של סקיין שניטל חרירה טמאה מפני שהוא כותב בה ניטל עוקצהטהורה של מיתוח בין כך ובין כך טמאה מחט שהעלתה חלודה אם מעכבת את התפירה טהורה ואם לאו טמאה צינורא שפשטה טהורהכפפה חזרה לטומאתה

ר' עובדיה מברטנורא

חרירה

כמו חורה. החור שמכניסין בו החוט

עוקצה

הראש החד שמכניסים בבגד כשתופרין. כמו עוקצי תאנים, שהוא החד שבתאנים

אם התקינה למתוח

דרך האורגים שלוקחים מחט שבורה ונותנים אותה בשפת הבגד כדי שימתחו שפתותיה

מחט של סקאים

מחט גדול שתופרים בו השקים העשויים משער עזים וכיוצא בהן מן הבגדים הגסין

שהוא כותב בה

בפנקס של שעוה

של מתוח

אם התקינה למתוח בה שפת הבגד כדרך שהאורגים עושים

בין כך ובין כך טמאה

שהרי היא ראויה למיתוח בלא עוקצה ובלא חרירה

אם מעכבת את התפירה

שאינו יכול לתפור בה מפני החלודה. ויש מפרשים, דכל זמן שרושם החלודה ניכרת בבגד היינו עיכובהתפירה, וטהורה, דהכי משמע בפרק במה בהמה

צנורא

מזלג קטן עקום בראשו ורגילין להפך בו בשר על גבי גחלים, ויש מהן קטנים שמוחטין בהן פתילות ומקנחים בהן נרות. וכשפשטההוי כמחט שניטל חרירה ועוקצה וטהורה