Parah 10:5-6

משנה ה

היה עומד חוץ לתנור ופשט ידיו לחלון ונטל את הלגין והעבירו על גבי התנור ר"ע מטמא וחכמים מטהרין אבל עומד הוא הטהור לחטאת על גבי תנור ובידו כלי ריקן הטהור לחטאת ובמים שאין מקודשין

ר' עובדיה מברטנורא

היה עומד חוץ לתנור

שהתנור מפסיק בינו לכותל, וחלון בכותל ובו הלגין של מי חטאת

והעבירו על פי התנור

שכל תנוריהן פיהן למעלה

ר' עקיבא מטמא

דסבר קלוטה כמי שהונחה דמיא ובשעה שעבירו על פי התנור הרי היא כאילו הניחו בתוכו ונטמא

וחכמים מטהרין

סברי לא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמי. והלכה כחכמים

ובידו כלי ריקם

דלא בעינא והניח במקום טהור אלא באפר הפרה ובמים המקודשין על ידי האפר

------------------------

משנה ו

לגין של חטאת שנגע בשל קדש ושל תרומה של חטאת טמא ושל קדש ושל תרומה טהורין שניהן בשתי ידיו שניהן טמאים שניהם בשני ניירות שניהם טהורים של חטאת בנייר ושל תרומה בידו שניהן טמאין של תרומה בנייר ושל חטאת בידו שניהן טהורין ר' יהושע אומר של חטאת טמא היו נתונין על גבי הארץ ונגע בהם של חטאת טמא של קדש ושל תרומה טהורים הסיטן רבי יהושע מטמא וחכמים מטהרין

ר' עובדיה מברטנורא

של חטאת טמא

דקודש ותרומה טמאים הן אצל חטאת

שניהם בשתי ידיו

שנושא של חטאת בידו אחת ושל קודש או של תרומה ביד אחרת

שניהן טמאים

של חטאת משום דנגע בשל תרומה בידו ונטמאו ידיו נטמא גופו ומטמא מי חטאת, ושל תרומה טמא משום נושא מי חטאת

בשני ניירות

ואע"פ שהאדם טמא משום נושא מי חטאת, מ"מ התרומה טהורה דהא מפסיק נייר ואינו נוגע בתרומה בידו

של חטאת בנייר ושל תרומה בידו שניהן טמאין

דכי נגע בידו בשל תרומה נטמא לחטאת. ונייר דבשל חטאת אינו חוצץ, דאין מונין ראשון ושני לחטאת, ונטמא של חטאת, והאדם טמא משום נושא מי חטאת וטימא את של תרומה שנגע בו בידו. אבל של תרומה בנייר, חוצץ בו הנייר, ואע"ג דנגע בשל חטאת בידו שניהם טהורים, דאע"פ שהוא טמא משום נושא מי חטאת, מ"מ אין מי חטאת חוזרים ומיטמאים בטומאה הבאה לאדם מחמת עצמן

ר' יהושע אומר של חטאת טמא

ר' יהושע לטעמיה דאמר בתוספתא טהור לחטאת שהסיט את המפתח שהוא טהור לתרומה, טמא. שמא ישכח ויסיט את הדבר הטמא. והכא נמי אפילו בשני ניירות טמא, דמה שהוא נושא את התרומה אע"פ שאינו נוגע בה הוי מדף לחטאת. ואין הלכה כר' יהושע

היו נתונים על גבי הארץ ונגע בהם

שנתן ידו אחת על של חטאת וידו אחת על של קודש או של תרומה

של חטאת טמא

דנטמא האדם בלגין של תרומה וטימא את של חטאת

ושל קודש ושל תרומה טהורים

שהרי האדם טהור לקודש ולתרומה, דלא נגע במי חטאת אלא בלגין

הסיטן, ר' יהושע מטמא

לטעמיה דאמר טהור לחטאת שהסיט את המפתח שהוא טהור לתרומה, טמא. ולית הלכתא כוותיה