Parah 10:1-2 - Mishna Yomit

פרק י

משנה א

כל הראוי ליטמא מדרס מדף לחטאת בין טמא בין טהור ואדם כיוצא בו כל הראוי ליטמא טמא מת בין טמא בין טהור ר"א אומר אינו מדף רבי יהושע אומר מדף וחכ"א הטמא מדף והטהור אינו מדף

ר' עובדיה מברטנורא

כל הראוי לטמא מדרס

כגון כלים המיוחדים למשכב ומושב ומרכב

מדף לחטאת

אם הטהור למי חטאת הסיטן. אפילו הן טהורין לתרומה נטמא המסיטם כאילו הן טמאים מדרס. וחומרא בעלמא היא כדאמרינן בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש. וקרי לה מדף, לפי שהיא חומרא דרבנן בעלמא. לשון קול עלה נדף

ואדם כיוצא בהן

שאם הטהור לחטאת הסיט אדם הטהור לתרומה, נטמא לחטאת, שהטהורים לתרומה נחשבים כזבים לגבי חטאת

וכל הראוי ליטמא טמא מת

כגון כלים דלאו בני מדרס

ר' אליעזר אומר אינו מדף

ואם הסיטן לא נטמא לחטאת

ר' יהושע אומר מדף

אם הסיט אפילו הטהורים, נטמא לחטאת. ורבנן פליגי ומחלקים בין טמאים לטהורים. ושלש מחלוקות בדבר. והלכה כחכמים

---------------------------

משנה ב

הטהור לחטאת שנגע במדף טמא לגין של חטאת שנגע במדף טמא הטהור לחטאת שנגע באוכלים ומשקים בידו טמא וברגלו טהור הסיטן בידו רבי יהושע מטמא וחכמים מטהרים

ר' עובדיה מברטנורא

שנגע במדף טמא

עליונו של זב קרוי מדף, שאם היו על גבי הזב עשר מכסאות זו על גבי זו כלן טמאין מדף, אפילו העליונה שלא נגע בה הזב. כשם שעשר מצעות זו על גב זו ושכב הזב בעליונה כלן טמאות דאורייתא משום משכב ואע"פ שלא נגע בתחתונות, כך המכסאות העליונות שעל גבי הזב טמאים דרבנן משום מדף ואע"פ שלא נגע בהן. ואיכא בין משכב למדף, שהמשכב נעשה אב הטומאה לטמא אדם וכלים, והמדף אינו אלא ולד הטומאה לטמא אוכלים ומשקים, אלא משום חומרא דחטאת, אדם וכלים שנגעו במדף טמאים לחטאת

לגין של חטאת

כלי שטף הוא ורוצה להכניס בו מי חטאת

שנגע במדף, טמא

וצריך טבילה

שנגע באוכלין ומשקין

ואפילו שהן טהורין לתרומה ולקודש

בידו טמא

כדין אוכלין ומשקין טמאים שהן מטמאים את הידים, שהטהור לתרומה ולקודש פוסל בחטאת, ועוד יש חומרא יתירה גבי חטאת דנטמא גופו, והלכך כשנגע בידו באוכלין ומשקין טמא

ר' יהושע מטמא

דגזר היסט אטו נגיעה. ואין הלכה כרבי יהושע

Parah10: 1

כָּל הָרָאוּי לִטָּמֵא מִדְרָס, מַדָּף לְחַטָּאת, בֵּין טָמֵא בֵּין טָהוֹר. וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בוֹ. כָּל הָרָאוּי לִטָּמֵא טְמֵא מֵת, בֵּין טָמֵא בֵּין טָהוֹר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ מַדָּף. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מַדָּף. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַטָּמֵא מַדָּף, וְהַטָּהוֹר אֵינוֹ מַדָּף.

Any [utensil] that is susceptible to becoming tamei with [tumas] midras is [considered to have contracted tumas] madaf in regard to [mei] chatas, whether [the utensil is] tamei or tahor. And a person is similar to this. Any [utensil] that is susceptible to becoming tamei with tumas meis, whether [the utensil is] tamei or tahor, R’ Eliezer says: It is not [considered to have contracted tumas] madaf. R’ Yehoshua says: It is [considered to have contracted tumas] madaf. And the Sages say: A [utensil which is] tamei is [considered to have contracted tumas] madaf, whereas a [utensil which is] tahor is not [considered to have contracted tumas] madaf.

Parah10: 2

הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּמַדָּף, טָמֵא. לָגִין שֶׁל חַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּמַדָּף, טָמֵא. הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁנָּגַע בָּאֳכָלִים וּמַשְׁקִים בְּיָדוֹ, טָמֵא; וּבְרַגְלוֹ, טָהוֹר. הֱסִיטָן בְּיָדוֹ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים.

A [person who is] tahor [in regard] to [mei] chatas who touched a madaf is tamei. A flask of [mei] chatas that touched a madaf is tamei. A [person who is] tahor [in regard] to [mei] chatas who touched foodstuffs or drinks with his hand is tamei; [if he touched them] with his foot, [he is] tahor. [If he] caused them to move with his hand, R’ Yehoshua declares [him] tamei, and the Sages declare [him] tahor.

Suggestions