פרק י
משנה א
כל הראוי ליטמא מדרס מדף לחטאת בין טמא בין טהור ואדם כיוצא בו כל הראוי ליטמא טמא מת בין טמא בין טהור ר"א אומר אינו מדף רבי יהושע אומר מדף וחכ"א הטמא מדף והטהור אינו מדף
ר' עובדיה מברטנורא
כל הראוי לטמא מדרס
כגון כלים המיוחדים למשכב ומושב ומרכב
מדף לחטאת
אם הטהור למי חטאת הסיטן. אפילו הן טהורין לתרומה נטמא המסיטם כאילו הן טמאים מדרס. וחומרא בעלמא היא כדאמרינן בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש. וקרי לה מדף, לפי שהיא חומרא דרבנן בעלמא. לשון קול עלה נדף
ואדם כיוצא בהן
שאם הטהור לחטאת הסיט אדם הטהור לתרומה, נטמא לחטאת, שהטהורים לתרומה נחשבים כזבים לגבי חטאת
וכל הראוי ליטמא טמא מת
כגון כלים דלאו בני מדרס
ר' אליעזר אומר אינו מדף
ואם הסיטן לא נטמא לחטאת
ר' יהושע אומר מדף
אם הסיט אפילו הטהורים, נטמא לחטאת. ורבנן פליגי ומחלקים בין טמאים לטהורים. ושלש מחלוקות בדבר. והלכה כחכמים
---------------------------
משנה ב
הטהור לחטאת שנגע במדף טמא לגין של חטאת שנגע במדף טמא הטהור לחטאת שנגע באוכלים ומשקים בידו טמא וברגלו טהור הסיטן בידו רבי יהושע מטמא וחכמים מטהרים
ר' עובדיה מברטנורא
שנגע במדף טמא
עליונו של זב קרוי מדף, שאם היו על גבי הזב עשר מכסאות זו על גבי זו כלן טמאין מדף, אפילו העליונה שלא נגע בה הזב. כשם שעשר מצעות זו על גב זו ושכב הזב בעליונה כלן טמאות דאורייתא משום משכב ואע"פ שלא נגע בתחתונות, כך המכסאות העליונות שעל גבי הזב טמאים דרבנן משום מדף ואע"פ שלא נגע בהן. ואיכא בין משכב למדף, שהמשכב נעשה אב הטומאה לטמא אדם וכלים, והמדף אינו אלא ולד הטומאה לטמא אוכלים ומשקים, אלא משום חומרא דחטאת, אדם וכלים שנגעו במדף טמאים לחטאת
לגין של חטאת
כלי שטף הוא ורוצה להכניס בו מי חטאת
שנגע במדף, טמא
וצריך טבילה
שנגע באוכלין ומשקין
ואפילו שהן טהורין לתרומה ולקודש
בידו טמא
כדין אוכלין ומשקין טמאים שהן מטמאים את הידים, שהטהור לתרומה ולקודש פוסל בחטאת, ועוד יש חומרא יתירה גבי חטאת דנטמא גופו, והלכך כשנגע בידו באוכלין ומשקין טמא
ר' יהושע מטמא
דגזר היסט אטו נגיעה. ואין הלכה כרבי יהושע