משנה ג
העושה כלים מן העשת ומן החררה ומן הסובב של גלגל ומן הטסין ומן הצפויין מכני כלים ומאוגני כלים מאזני כלים מן השחולת ומןהגרודות טהורין רבי יוחנן בן נורי אומר אף מן הקצוצות משברי כלים מן הגרוטים ומן המסמרות שידוע שנעשו מכלי טמאין מן המסמרותבית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין
ר' עובדיה מברטנורא
העשת
חתיכה של ברזל כשמוציאים אותו מן המחצב
חררה
לאחר שמתיכים הברזל עושים ממנו עיגול כמין עוגה
סובב של גלגל
גלגל העגלה של עץ, עושים סביבו טס של ברזל שלא ישבר בטרשים ובסלעים
טסין
וירקעו את פחי הזהב , מתרגמינן ורדידו ית טסי דדהבא
כני כלים
בסיסי כלים. לשון ואת כנו, דמתרגמינן וית בסיסיה
הוגני כלים
כמין ענק סביבות שפת הכלים
אזני כלים
בית יד שאוחזים בו הכלי
השחולות
מה שנשתייר מן הכלי לאחר שנעשה. לשון כמשחל בניתא מחלבא ברכות דף ח. כי מן המים משיתיהו מתרגמינןארי מן מיא שחלתיה
גרודות
שנגרד מן הכלי בשעת עשייתו. לשון להתגרד בו האמור באיוב
טהורים
דלא חיישינן בכל הני שמא מכלי טמא באו וכשחזר ועשה מהן כלי חזרו לטומאתן ישנה, דכל הני לא נראו לקבל טומאה מעולם,משום דגולמי כלי מתכות נינהו, וגולמי כלי מתכות אין מקבלין טומאה. והכי תניא בתוספתא, גולמי כלי מתכות טהורים, ואלו הן גולמי כלימתכות, כל שעתיד לשוף, לשבץ, לגרד. ולכרכב, ולהקיש בקורנס, מחוסר אוגן או אוזן. טהור
אף מן הקצוצות
אם קצץ כלים לחתיכות, כלים הנעשים מאותן חתיכות לא חזרו לטומאתן ישנה. ואין הלכה כר' יוחנן בן נורי
גרוטאות
כלים שנשתברו מפני תשמישן ונעשה בהן חתיכות קטנות אחרי בלותן נקראים גרוטות. והן קטנים משברי כלים
ומן המסמרות שידוע שנעשו מכלים
אע"ג דלא ידעינן אם מכלים טהורים באו או מן הטמאין
טמאין
טמאים הכלים הנעשים מהם. דחיישינן שמא מכלים טמאין באו וחזרו לטומאתן הישנה
מן המסמרות
סתם. דלא ידעינן אם נעשו מכלים או מן העשת
בית שמאי מטמאין
דגזרו הני אטו הני
ובית הלל מטהרין
דלא גזרו
----------------------------------
משנה ד
ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור אם רוב מן הטמא טמא ואם רוב מן הטהור טהור מחצה למחצה טמא וכן מן החלמא ומן הגלליםקלוסטרא טמאה ומצופה טהורה הפין והפורנה טמאין והקלוסטרא ר' יהושע אומר שומטה מפתח זה ותולה בחברו בשבת ר' טרפון אומרהרי היא לו ככל הכלים ומטלטלת בחצר
ר' עובדיה מברטנורא
ברזל טמא
שבא משברי כלים
שבללו
שטרפן זה בזה והתיכן ועשה משניהם כלי
ברזל טהור
שבא מן העשת ומן החררה וכו'
אם רוב מן הטמא טמא
דחוזר לטומאתו הישנה
החלמא
טיט הדבק כלובן ביצה
ומן הגללים
שעירב הטיט עם גללי הבקר ועשה מהן כלים וצרפן בכבשן. אם רוב מן החלמא. מקבלים טומאה כדין כלי חרס. ואם רובמן הגללים, טהורים, דכלי גללים אין מקבלין טומאה
קלוסטרא
הנגר של הדלת. והוא היתד שנועלים בו הדלת כדפרישנא לעיל, רגילים לעשות בראשו כמין תפוח, והוא נקרא גלוסטרא. ואםנעשה מברזל טמא, חוזר לטומאתו הישנה, לפי שראוי לדוך בו שומין במדוכה
ומצופה טהורה
אם היתה של ברזל טהור ומצופה של מתכת טמא, טהורה. דבתר עיקרא אזלינן ולא בתר הציפוי שהוא של מתכתטמא
הפין והפורנא
שינים הקבועים בפותחת, והפין נכנס בתוך הפורנא
שומטה מפתח זה ותולה בחבירו
ע"י גרירה בלבד, דטלטול מן הצד הוא. אבל טלטול גמור, לא. ור' טרפון שרי אפילו טלטול גמור כיארחיה. ושמא אתא תנא לאשמעינן הכא דקלוסטרא טמאה דתנן ברישא לאו דברי הכל היא אלא פלוגתא דרבי יהושע ור' טרפון, דלר' יהושעטהורה, דכי היכי דלא משוי לה מנא לענין שבת הכי נמי לא משוי לה מנא לענין טומאה