Keilim 11:1-2

פרק יא

משנה א

כלי מתכות פשוטיהן ומקבליהן טמאין נשברו טהרו חזר ועשה מהן כלי חזרו לטומאתן הישנה רבן שמעון בן גמליאל אומר לא לכלטומאה אלא לטומאת הנפש

 

ר' עובדיה מברטנורא

כלי מתכות פשוטיהן טמאים

דלא איתקש לשק

חזרו לטומאתן הישנה

חכמים גזרו על כלי מתכות שהתיכן ועשה מהן כלים חדשים, שיחזרו לטומאתן הישנה. גזירה שמא יאמרושבירתן של כלים מטהרתן וטבילתן מטהרתן. מה שבירתן אינה טעונה הערב שמש, שהרי משתמשין בהן באותו היום שנטמאו ושברן וחזרועשאן חדשים, אף טבילתן אינה טעונה הערב שמש, ואתיא למיעבד תרומה וקדשים בכלים שלא העריב שמשן

לא לכל טומאה אלא לטומאת נפש

רבן שמעון בן גמליאל סבר דטעמא דגזרו על כלי מתכות שיחזרו לטומאתן ישנה אינה אלאגזירה שמא תשתכח תורת מי חטאת מן הכלים, שאין לך אדם ממתין שבעת ימים אלא שוברן מיד וחוזר ועושה אותן חדשים, הילכך לא גזרואלא לטומאת מת בלבד שצריכים הזאת שלישי ושביעי. ואין הלכה כרשב"ג

----------------------------------

משנה ב

כל כלי מתכות שיש לו שם בפני עצמו טמא חוץ מן הדלת ומן הנגר ומן המנעול והפותה שתחת הציר והציר והקורה והצינור שנעשולקרקע

ר' עובדיה מברטנורא

שיש לו שם בפני עצמו

שהוא ידוע וניכר ומיוחד בשמו

טמא

בין יש לו בית קבול בין אין לו בית קבול

הנגר

יתד של ברזל שנועץ ראשו אחד בקרקע וראשו השני אחורי הדלת. אי נמי, כמין עמוד שסוגר ומבריח הדלת מן הקצה אל הקצה

מנעול

כל דבר שנועלים וסוגרים בו הדלת נקרא מנעול. ודוגמתו במקרא בשיר השירים על כפות המנעול

פותה

כמין כוס קטן של ברזל קובעים בארץ, וציר הדלת סובב עליו כדי שיהא נוח להפתח ולהסגר. ודוגמתו במקרא (מלכים א ז' נ')והפותות לדלתות הבית הפנימית

והצנור

קנאל"י בלע"ז

שנעשו לקרקע

להשתמש בקרקע. וכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ואינו מקבל טומאה