משנה ז
תנור ישן בתוך החדש וסרידה על פי הישן ניטל הישן וסרידה נופלת הכל טמא ואם לאו הכל טהור חדש בתוך הישן וסרידה על פי הישןאם אין בין חדש לסרידה פותח טפח כל שבחדש טהור
ר' עובדיה מברטנורא
תנור ישן
שהוסק כדי לאפות בו סופגנים. שזו היא גמר מלאכתו להיות חשוב כלי לקבל טומאה
חדש
שלא הוסק ואינו מקבל טומאה
וסרידא על פי הישן
ואינה ממורחת בטיט, ואין כאן צמיד פתיל
ניטל הישן וסרידא נופלת
שאינה נסמכת על פי החדש
הכל טמא
שהישן שעליו הסרידא חשוב כלי ואינו מציל אלא בצמיד פתיל, והרי אין כאן צמיד פתיל. והחדש שאינו כלי היה חוצץ בפניהטומאה משום אוהל אם היתה הסרידא נסמכת עליו, דכל המציל משום אהל אינו צריך לצמיד פתיל. אבל בזמן שאין הסרידא נסמכת עליואין כאן אוהל, הלכך הכל טמא
אם אין בין חדש לסרידא פותח טפח
אם אין גובה טפח בין הכיסוי שעל הישן לפה של התנור החדש, נחשב הכיסוי שעל הישןכאילו הוא בפי החדש, ונעשה החדש אוהל וחוצץ בפני הטומאה וכל מה שבתוכו טהור
-----------------------------------------
משנה ח
לפסין זו בתוך זו ושפתותיהן שוות השרץ בעליונה או בתחתונה היא טמאה וכולן טהורות היו בכונס משקה השרץ בעליונה כולן טמאותבתחתונה היא טמאה וכולן טהורות השרץ בעליונה והתחתונה עודפת היא והתחתונה טמאה בעליונה והתחתונה עודפת כל שיש
בהמשקה טופח טמאה
ר' עובדיה מברטנורא
לפסין
כמו אלפסין. מחבות גדולות של ברזל שמבשלין בהן
ושפתותיהן שוות
שאין שפת אחת מהן גבוהה מחברתה
בעליונה
היא הפנימית שהחיצונה תחתיה
היא טמאה
אם השרץ בעליונה, אוכלין שבתחתונה טהורין, דרחמנא אמר כל אשר יפול אל תוכו, ולא אל תוך תוכו, והשרץשבעליונה תוך תוכו דתחתונה הוא. ואם השרץ בתחתונה, לא נטמאו האוכלים שבעליונה, דרחמנא אמר כל אשר בתוכו יטמא, ולאשבתוך תוכו
היו בכונס משקה
כלומר נקובים בכונס משקה דהיינו כדי טהרתן, דאלפסין עשויין למשקים ולאוכלין, ומטילין אותו לחומרו בכונסמשקה
השרץ בעליונה
דהיינו הפנימית
כולן טמאות
דרואין את השרץ כאילו הוא בכל אחת, כיון דנקובות בכונס משקה
בתחתונה
דהיא החיצונה
היא טמאה וכולן טהורות
דאין טומאה נכנסת דרך שוליו. ומיהו אם היו אוכלים ומשקים בפנימית, נטמאו, כיון דלא מירח הנקבכדמוכח לעיל בפרק שמיני. והיינו טעמא, משום דניקב בכדי טהרתו נחשב כאויר של חיצונה, ואוכלים ומשקין מיטמאין מאויר כלי חרס ואיןאדם וכלים מיטמאין מאויר כלי חרס
השרץ בעליונה
השתא מיירי בלפסין שלימות
היא והתחתונה טמאה
דכמונח בתוכה דמי כיון דעודפת. אבל אמצעית טהורה, דאין כלי מיטמא באויר כלי חרס
כל שיש בו משקה טופח טמא
נטמא משקה טופח שבתוך הכלי האמצעי מאויר כלי חרס, וחזר המשקה וטימא את הכלים. דרבנןגזרו על משקה שיטמא כלי, גזירה משום משקה זב וזבה. והוא הדין דהוה מצי לאשמועינן חידוש זה של משקה טופח ברישא כשהשרץבעליונה והתחתונה עודפת ויש משקה טופח באמצע