Keilim 10:3-4

משנה ג


מגופת החבית המחולחלת ואינה נשמטת ר' יהודה אומר מצלת וחכ"א אינה מצלת היה בית אצבע שלה שוקע בתוכה השרץ בתוכההחבית טמאה השרץ בחבית אוכלין שבתוכה טמאים


ר' עובדיה מברטנורא


המתחלחלת


מתנענעת ומתנדנדת. לשון ותתחלחל המלכה


רבי יהודה אומר מצלת


דחשיב לה צמיד פתיל הואיל ואינה יוצאת


וחכמים אומרים אינה מצלת


דכיון דמתחלחלת לאו צמיד פתיל הוא. והלכה כחכמים


היה בית אצבע


של מגופה משוקע ונכנס לתוך החבית, חשיב השרץ שבתוכה כאילו הוא בתוך החבית. ובית אצבע הוא המקום מןהמגופה שאדם מכניס אצבעו לתוכו


אוכלים שבתוכה


שבתוך בית אצבע השוקע ונכנס לתוך החבית


טמאים


דמגופת החבית כחבית דמיא


-----------------------------------------


משנה ד


הכדור והפקעת של גמי שנתנן ע"פ החבית אם מירח מן הצדדין לא הציל עד שימרח מלמעלן ומלמטן וכן במטלית של בגד היתה שלנייר או של עור וקשרה במשיחה אם מירח מן הצדדין הציל


ר' עובדיה מברטנורא


הכדור


פלוט"א בלע"ז


הפקעת של גמי


לח ארוך שכורכים אותו זה עם זה ועושים אותו עגול כמין פקעיות של שתי. גלומור"ש בלע"ז


עד שימרח


מלמטה של כדור או של פקעת ולמעלה, כדי שיכסה כולו, מפני שהוא חלול


וכן מטלית של בגד


דכל הני חלולים נינהו. וכולהו אין מצילין אלא כשאין בהם שיעור לקבל טומאה


וקשרה במשיחה


בחוט דק כדרך שעושים כשמכסים פי הנוד בבגד או בנייר שקושרים אותו, ומוסף על הקשירה בעי נמי מריחה מןהצדדין


Keilim10: 3
[ג] מְגוּפַת הֶחָבִית הַמְחֻלְחֶלֶת וְאֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת — רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַצֶּלֶת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינָהּ מַצֶּלֶת. הָיָה בֵית אֶצְבַּע שֶׁלָּהּ שׁוֹקֵעַ בְתוֹכָהּ, הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ — הֶחָבִית טְמֵאָה; הַשֶּׁרֶץ בֶּחָבִית — אֳכָלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ טְמֵאִים.
[Regarding] the stopper of a barrel that is loose but does not fall off: R’ Yehudah says: It protects; but the Sages say: It does not protect. [If] its finger-hold is sunk into [the barrel]: [When] a sheretz is inside it, the barrel is tamei; [when] a sheretz is in the barrel, the food inside [the finger-hold] is tamei.
Keilim10: 4
[ד] הַכַּדּוּר וְהַפְּקַעַת שֶׁל גֶּמִי שֶׁנְּתָנָן עַל פִּי הֶחָבִית, אִם מֵרַח מִן הַצְּדָדִין — לֹא הִצִּיל, עַד שֶׁיְּמָרַח מִלְמַעְלָן וּמִלְּמַטָּן. וְכֵן בְּמַטְלִית שֶׁל בֶּגֶד. הָיְתָה שֶׁל נְיָר אוֹ שֶׁל עוֹר וּקְשָׁרָהּ בִּמְשִׁיחָה, אִם מֵרַח מִן הַצְּדָדִין — הִצִּיל.
[Regarding] a ball or a coil of reed-grass that were placed over the mouth of a barrel: If one plastered the sides, it has not protected [the uten- sil] until he plasters above them and below them, and the same is true for a woven cloth. [If the cover] was of papyrus or of leather and one tied it with a cord, [then] if one plastered the sides, it has protected [the utensil].