Keilim 10:1-2

פרק י

משנה א

אלו כלים מצילין בצמיד פתיל כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה כלי חרס וכלי נתר עצמות הדג ועורו עצמות חיה שבים ועורה וכלי עץהטהורים מצילים בין מפיהם בין מצידיהן בין יושבין על שוליהן בין מוטין על צדיהן היו כפויים על פיהן מצילים כל שתחתיהן עד התהוםרבי אליעזר מטמא על הכל מצילין חוץ מכלי חרס שאינו מציל אלא על האוכלים ועל המשקין ועל כלי חרס

ר' עובדיה מברטנורא

 

אלו כלים. כלי גללים

של צפיעי בקר

כלי אבנים וכלי אדמה

דכל הני אין להם טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, ולכך מצילין בצמיד פתיל. ואע"ג דכלכלי פתוח, בכלי חרס משתעי קרא, בכלי שטומאה קודמת לפתחו דהיינו כלי חרס שמיטמא מאוירו, מכל מקום שאר כלים נמימרבינן שמצילים, מדכתיב וכל

ועצמות הדג

אם עשה כלי מעצמות בריות שבים, מצילים. לפי שאין מקבלים טומאה, כדתנן לקמן בפרק י"ז כל שבים טהור. וכלכלים מעצמות העוף טהורים, דכתיב  וכל מעשה עזים, פרט לעופות

כלי עץ הטהורים

כגון כלים גדולים הבאים במדה שמחזיקים ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש, דלא מקבלי טומאה.דבעינן דומיא דשק שמיטלטל מלא וריקן, וכיון שהם גדולים כל כך אין מיטלטלים מלאים, ומצילים בצמיד פתיל

מפיהן

 שהצמיד פתיל בפיהן

מצדיהן

 אם ניקבו בצדיהן והקיפן צמיד פתיל

ר' אליעזר מטמא

קסבר כפוי אינו מציל, ואפילו מירחו למטה בקרקע. שנאמר צמיד פתיל עליו, ולא צמיד פתיל על גבו. ואיןהלכה כרבי אליעזר

על הכל מצילים

 כל הני כלים דתנן במתניתין, מצילין על כל מה שבתוכן בין היו בתוכן כלי שטף בין כלי חרס בין בגדים ביןאוכלים ומשקים

חוץ מכלי חרס

שאין מצילים אלא על אוכלים ומשקים וכלי חרס שבתוכן, דברים שאין להן טהרה במקוה, ולא על כלי מתכותובגדים. שיש להם טהרה במקוה. וטעמא פרישנא בפרקין דלעיל. ומשנה זו לאחר חזרה שחזרו ב"ה להורות כדברי בית שמאי

-----------------------------------------

משנה ב

במה מקיפים בסיד ובגפסיס בזפת ובשעוה בטיט ובצואה בחומר ובחרסית ובכל דבר המתמרח אין מקיפים לא בבעץ ולא בעופרת מפנישהוא פתיל ואינו צמיד אין מקיפין לא בדבילה שמינה ולא בבצק שנילוש במי פירות שלא יביאנו לידי פסול ואם הקיף הציל

 

ר' עובדיה מברטנורא

במה מקיפין

במה סותמים פי הכלי או מדבקים הכיסוי על פי הכלי ויחשב צמיד פתיל

גפסים

מין סיד הוא, ויותר לבן מסיד ונשרף בכבשן כמו הסיד

חרסית

כתישת חרסים, ולשים אותה במים

בעץ

הוא בדיל. את הבדיל, מתרגמינן ית אבצא. ותרגום ירושלמי בעצא

שהוא פתיל ואינו צמיד

כלומר כיסוי הוא, אבל אינו מחובר ומדובק יפה על פי הכלי

לא בדבילה שמינה ולא בבצק שנלוש במי פירות

ואע"ג דמצילים שהרי לא הוכשרו לקבל טומאה, אעפ"כ לכתחילה אין מקיפיןבהן, גזירה שמא יוכשרו שיפלו עליהן משקין המכשירים, ואין דבר טמא מציל

ואם הקיף

ולא בא עליהן מים או אחד מן המשקין המכשירין, הצילו