משנה ז
סרידה שהיא נתונה על פי התנור מוקף צמיד פתיל נסדק מן התנור לסרידה שעורו מלא פי מרדע שלא נכנס רבי יהודה אומר נכנסנסדקה סרידה שעורו כמלא פי מרדע נכנס רבי יהודה אומר שלא נכנס היה עגול אין רואין אותו ארוך אלא שיעורו כמלא פי מרדע נכנס
ר' עובדיה מברטנורא
סרידה
כמין עריבה קטנה שהנחתום משתמש בה, והיא פשוטה ואינה מקבלת טומאה
שהיא נתונה על פי התנור
וממורחת בטיט כדי להקיף בצמיד פתיל ולא יטמא התנור באוהל המת
נסדק מן תנור לסרידה
היינו שנסדק המירוח
מלוא פי מרדע שלא נכנס
המרדע הוא מלמד הבקר, ויש בהיקפו טפח ועביו שליש טפח, שכל שיש בעביו טפח יש בהקיפו שלשהטפחים. ושעור הסדק כשנסדק המירוח, לרבנן מלוא פי המרדע בשוה, ואע"פ שאין הנקב גדול שיכנס פי מרדע במלואו, הואיל ושוה הסדקמלוא פי המרדע אין כאן צמיד פתיל, ולר' יהודה לעולם הוי צמיד פתיל עד שיהיה הסדק גדול שיכנס בו פי המרדע
נסדקה סרידה עצמה
לרבנן קיל מכשנסדק המירוח, ולרבי יהודה קיל כשנסדק המירוח מנסדקה סרידה עצמה. ואין הלכה כר'יהודה
--------------------------
משנה ח
תנור שניקב מעינו שיעורו מלא כוש נכנס ויוצא דולק רבי יהודה אומר שלא דולק ניקב מצדו שיעורו כמלא כוש נכנס ויוצא שלא דולק ר'יהודה אומר דולק רש"א מן האמצע נכנס מן הצד אינו נכנס וכן היה אומר במגופת החבית שניקבה שיעורה מלא מיצה שנייה של שיפון מןהאמצע נכנס מן הצד אינו נכנס וכן היה אומר בחצבים גדולים שנקבו שיעורם מלא מיצה שנייה של קנה מן האמצע נכנס מן הצד אינונכנס בד"א בזמן שנעשו ליין אבל אם נעשו לשאר משקין אפילו כל שהוא טמאים בד"א בזמן שלא נעשו בידי אדם אבל אם נעשו בידי אדםאפי' כל שהוא טמאים ניקבו העשוי לאוכלים שיעורן בזיתים העשוי למשקים שיעורן במשקים העשוי לכך ולכך מטילים אותו לחומרו בצמידפתיל ובכונס משקה
ר' עובדיה מברטנורא
שנקב מעינו
עין של תנור, הוא הנקב שעושים בו כדי שיצא ממנו העשן. ומירחו עינו בטיט וסתמוהו וניקב אח"כ במקום המירוח
נכנס ויוצא דולק
שהנקב רחב והכוש נכנס ויוצא בריוח
ניקב מצדו
של עין
וכן היה אומר במגופת החבית
וכן היה ר' שמעון אומר בכל הני, דדינם מן האמצע נכנס ומן הצד אינו נכנס. ואין הלכה כר' שמעון
מלוא מיצה שניה של שיפון
מלוא קשר שני של קנה של שיפון. שהשני דק מן הראשון ועבה יותר מן השלשה, שהקנה עב מלמטהומתדקדק ועולה. שיפון, ויינ"א בלע"ז
לשאר משקין
כגון שמן דבש וחלב
אפילו כל שהן טמאים
אפילו נקב כל שהן אין מצילין בצמיד פתיל וטמאים
שלא נעשו בידי אדם
שלא ניקבו במתכוין אלא מאליהן
ניקבו העשוי לאוכלים שיעורו בזיתים
השתא מיירי בשנפחת הכלי עצמו וניקב. וכל הנך שיעורים דלעיל כשנפחתה סתימהשבפתחו
שיעורן בזיתים
אם נפחת במוציא זית בעי מירוח, ובפחות מכאן לא בעי מירוח. ובגמרא במסכת שבת [צו א] מוכיח דכלי גדול שניקבבמוציא רמון וכלי קטן שנפחת ברובו אין מירוח וסתימה מועילין בו, ושוב אינו מציל בצמיד פתיל כיון דבטל מתורת כלי. ואם מירחו נעשהכאוכלים שגבלן בטיט שאין הטיט מצילן
שיעורן במשקין
בכונס משקה
העשוי לכך ולכך
למשקין ולאוכלין
מטילין אותו לחומרו
ואם ניקב בכונס משקה אינו מציל בצמיד פתיל עד שיומרח