משנה ג
השרץ שנמצא למטה מנחושתו של תנור טהור שאני אומר חי נפל ועכשיו מת מחט או טבעת שנמצאו למטה מנחושתו של תנור טהורשאני אומר שם היו עד שלא בא התנור נמצאו באפר מקלה טמא שאין לו במה יתלה
ר' עובדיה מברטנורא
למטה מנחושתו של תנור
רצפה שמושיבין שם התנור. שהתנור עשוי כמין קדירה גדולה שאין לה שולים, ומתקנים לו רצפה בקרקעומושיבין אותו שם, ואותה רצפה היא נחשתו של תנור
חי נפל
ולא נטמא התנור. דאי מת נפל, היה התנור מיטמא באויר כשנפל דרך פיו של תנור. והא דלא תלינן שמא שם היה קודם שהושיבושם התנור, לפי שלפעמים נמצא השרץ לח וניכר שמחדש מת והתנור יש ימים מרובים שהושיבוהו שם, והשתא אי אפשר לומר שהשרץ קדםשם לתנור, דא"כ מחום האש היה נשרף ונעשה אפר, אלא תלינן שמא חי נפל, ודרך שרצים לעשות חפירות בקרקע להטמן שם לפיכך נמצאלמטה מנחשתו
שם היו עד שלא בא התנור
קודם שהושיבוהו שם ולא ראה אויר התנור
באפר מקלה
באפר שנעשה מחמת שריפת האש. והיינו למעלה בחלל התנור. ומשום דאשכחן עפר דאקרי אפר והכא באפר של שריפהמשתעי, משום הכי תנא אפר מקלה לשון קלוי באש
--------------------------
משנה ד
ספוג שבלע משקין טמאין ונגוב מבחוץ ונפל לאויר התנור טמא שסוף משקה לצאת וכן חתיכה של לפת ושל גמי רבי שמעון מטהר בשניאלו
ר' עובדיה מברטנורא
ונפל לאויר התנור טמא
דמשקין טמאין מטמאין כלי. ואע"פ שהמשקין בלועין לתוך הספוג, כפלוטים דמו, לפי שספוג עשוי להכניסולהוציא בו
וכן חתיכה של לפת ושל גמי
הוו כספוג. לפי שבגמי בודקין בו את היין והוי גם הוא עשוי להכניס ולהוציא כספוג. ואין הלכה כר'שמעון