פרק ט
משנה א
מחט או טבעת שנמצאו בנחושתו של תנור נראין אבל לא יוצאים אם אופה את הבצק והוא נוגע בהן טמא באי זה בצק אמרו בבצקהבינוני נמצאו בטפילת התנור מוקף צמיד פתיל אם בטמא טמאין ואם בטהור טהורים נמצאו במגופת החבית מצדיה טמאים מכנגד פיהטהורים נראין בתוכה אבל לא לאוירה טהורין שוקעים בתוכה ותחתיהם כקליפת השום טהורין
ר' עובדיה מברטנורא
מחט או טבעת
טמא
שנמצאו בנחושתו של תנור
ברצפת הקרקע שהתנור מחובר בה
נראין
בתנור
אבל לא יוצאין
בחלל התנור. כגון שבלועים בעובי הרצפה של הקרקע ונראין באוירו של תנור אבל אין בולטין לתוכו
אם אופה הוא את הבצק
אם בשעה שמדביק הפת לתוכו נוגע הבצק במחט או בטבעת, נחשב כאוירו של תנור וטמאוהו. ואם לאו,טהור, דתוכו כתב רחמנא, והאי לאו תוכו הוא. וכגון שהיו שם בלועים ברצפה קודם שחיברו התנור שם, דאם הכניסו אותם דרך פיו שלתנור, משנכנסו לאוירו נטמא התנור
בבצק הבינוני
לא שבלילתו רכה, שירד למטה לסדקין. ולא שבלילתו קשה, שאינו נדבק
בטפילת התנור
היא הטפילה של טיט שעושים סביב התנור לעבותו כדי שיחזיק חומו
מוקף צמיד פתיל
ומונח באוהל המת
בטמא
אם התנור טמא
טמאים
המחט והטבעת הנמצאים בטפילה של תנור
ובטהור טהורים
דכיון שהתנור מוקף צמיד פתיל וניצול, גם הם ניצולים עמו, דבטילי לגבי טפילה
נמצאו במגופת החבית
בטיט שרגילין לעשות בו כיסוי על פי החבית
מצדיה
של חבית
טמאים
שאין צדי החבית צריכים לטיט
מכנגד פיה
אם המחט והטבעת נמשכים כנגד פי החבית
טהורין
ובלבד שיהיו בתוך הטיט של מגופה ולא יכנסהו לאויר החבית. ואע"פ שהם נראים מתוכה, הואיל ואין נכנסין לאוירה טהורין
שוקעים בתוכה ותחתיהן כקליפת השום
אם היה בין המחט והטבעת ובין אויר החבית מחיצה דקה כקליפת השום, שנמצאשהן בלועים לתוך המגופה ואין נכנס לאויר החבית כלל, טהורים, דבטילי לגבי המגופה. אבל אם נכנסים לתוך החבית, טמאים, שאין צמידפתיל מציל באוהל המת אלא על כלי חרס ואוכלים ומשקים, דברים שאין להם טהרה במקוה, אבל על כלי מתכות כגון מחט וטבעת שישלהן טהרה במקוה, אין צמיד פתיל מציל בהן, הלכך אם נכנסים בתוך אויר החבית, שאין בטלים לגבי מגופה, אין ניצולים בצמיד פתיל. כךנראית בעיני פירוש משנה זו. ורבותי לא פירשוה כך. ופירושם לא ידעתי להעמידו מכוון ולכך לא כתבתיו
--------------------------
משנה ב
חבית שהיא מלאה משקין טהורין ומניקת בתוכה מוקפת צמיד פתיל ונתונה באהל המת בית שמאי אומרים החבית והמשקין טהוריןומניקת טמאה ובית הלל אומרים אף מניקת טהורה חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי
ר' עובדיה מברטנורא
ומניקת בתוכה
כמין קנה חלול עשוי ממתכת. שנותנים ראשו אחד בנקב החבית ומוצץ בפיו מראשו השני ויוצאין כל המשקין שבחביתדרך אותה מניקת
החבית והמשקין טהורים ומניקת טמאה
החבית של חרס, ומניקת שבתוכה של מתכת. הלכך החבית והמשקין שאין להםטהרה במקוה, ואי מטהרת להו והם של עם הארץ לא אתי חבר לאשתמושי בהו, שהרי הם בדלים ממגעם ובלאו הכי נמי כל מאכלם טמא,לא גזרו בהו רבנן, ונצולים בצמיד פתיל, אבל מניקת של מתכת שיש לה טהרה במקוה, אם תטהרנה אתי חבר לאשתמושי בה, שישאלנהמעם הארץ ויטבילנה ויעריב שמשה וישתמש בה, כסבור אין בה אלא משום מגע טמא, והוא לא ידע שהיתה באוהל המת וצריכה הזאהשלישי ושביעי, ואע"פ שהיתה בכלי חרס המוקף צמיד פתיל, אין צמיד פתיל של כלים של עם הארץ מצילין מן הטומאה אצל חבר, שכל כליושל עם הארץ הם בחזקת טומאה אצל חבר וכלי טמא אינו מציל בצמיד פתיל, שאין מציל בצמיד פתיל אלא כלי חרס הטהור בלבד. ואילובאו חכמים לגזור שלא יציל שום כלי חרס של עם הארץ בצמיד פתיל, לא היו עמי הארצות מקבלין מהן, לפי שהן סבורין שהן בקיאיןושומרין כליהן בטהרה. הלכך בכלי חרס ואוכלים ומשקין שאין להן טהרה במקוה, כשהיו בתוך צמיד פתיל של כלי עם הארץ אומרים להןטהורים הן וישתמשו בהן הן שמחזיקין כליהן בחזקת טהורים, ואין לחוש שמא ישאל החבר מהן, שהרי הן אצלו בחזקת טמאין ואין להןטהרה עולמית, אבל בכלי שטף דאיכא למיחש שמא ישאל החבר מהם ויטבילם וישתמש בהם בלא הזאה שלישי ושביעי, עשו דין שוה לכלואמרו דאין כלי שטף ניצול בצמיד פתיל
ובית הלל אומרים אף מניקת טהורה
קודם ששמעו טעמן של בית שמאי לא היו יודעים מפני מה אוכלים ומשקין שבתוך צמידפתיל טהורין וכלי מתכת טמאים, ולאחר ששמעו טעמן כדפרשינן חזרו להורות כדברי בית שמאי