Keilim 8:10-11

משנה י

מגע טמא מת שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו הכניס ראשו לאויר התנור טהור טמאוהו וטהור שהיה אוכלין ומשקין לתוך פיו והכניסראשו לאויר התנור טמא נטמאו היה אוכל דבילה בידים מסואבות הכניס ידו לתוך פיו ליטול את הצרור ר"מ מטמא ר' יהודה מטהר רבי יוסיאומר אם הפך טמא אם לא הפך טהור היה פונדיון לתוך פיו רבי יוסי אומר אם לצמאו טמא

ר' עובדיה מברטנורא

מגע טמא מת

אדם שנגע בטמא מת ונעשה ראשון, דטמא מת הוי אב הטומאה ועושה הנוגע בו ראשון, ומשקין שבתוך פיו מטמאין אתהתנור כשנכנסו לאוירו. ואע"ג דהוא עצמו אינו מטמאו דאין כלי מקבל טומאה אלא מאב הטומאה, הרי זה אומר מטמאיך לא טמאוני ואתהטמאתני, כדתנן במסכת פרה דרבנן גזרו על המשקים שיהיו מטמאים כלים, גזירה משום משקה זב וזבה כדאמרינן במסכת שבת. ואוכליםדנקט הכא, כדי נסבא. שהרי אין אוכל מטמא כלי, אלא משקים בלבד מטמאים כלים. וקפיצת פיו אינה מצלת, דאין צמיד פתיל מציל עלהטומאה שבתוכו מלטמא אחרים כדתנן לעיל, ובר מן דין הא תניא בתוספתא דכלים הכל מצילים מיד כלי חרס אפילו כלי גללים וכליאדמה חוץ מן האדם. הלכך, טהור שהיו אוכלים ומשקים לתוך פיו והכניס ראשו לאויר התנור שהוא טמא, נטמאו. דאין האדם מציל בצמידפתיל מיד כלי חרס

בידים מסואבות

ידים שהם שניות לטומאה ופוסלות את התרומה

הכניס ידו לתוך פיו

ליטול את הצרור שבפיו, או כל מידי

ר' מאיר מטמא

הדבילה. לפי שהידים מסואבות טמאו את הרוק להיות תחלה מפני שהוא משקה, והרוק טימא את הדבילה, דראשוןעושה שני בחולין

ורבי יהודה מטהר

סבר כל זמן שלא יצא הרוק מן הפה לא חשיב משקה

ורבי יוסי מטמא

כשהיפך הדבילה מצד זה לצד זה בתוך פיו, שנעקר הרוק. ומטהר בלא היפך, שכל זמן שלא נעקר לא נחשב משקה.והלכה כר' יוסי

 ------------------

משנה יא

האשה שנטף חלב מדדיה ונפל לאויר התנור טמא שהמשקה מטמא לרצון ושלא לרצון היתה גורפתו והכתה הקוץ ויצא ממנה דם אושנכוה ונתנה אצבעה לתוך פיה נטמא

ר' עובדיה מברטנורא

האשה שנטף חלב מדדיה

והיא טמאה, וחלב הנוטף מדדיה הוי כמשקה שנגע בה ונעשה תחילה

שהמשקה מטמא לרצון ושלא לרצון

ואע"ג דחלב הנוטף מדדיה שלא לרצונה היה, דלא ניחא לה, אפילו הכי נטמא התנור. דלעניןהכשר זרעים דוקא בעינן דניחא ליה, אבל לא לטמא

היתה גורפתו

שהיתה גורפת התנור הטמא להוציא אפרו

והכה קוץ ויצא ממנה דם

ודם המכה חשיב משקה

ונתנה אצבעה לתוך פיה

כדרך הנכוים באצבעם שנותנים אצבעם בפיהם

נטמא

גרסינן. כלומר נטמא התנור מחמת הרוק והדם