משנה ד
שתי אבנים שעשאם כירה ונטמאו סמך לזו אבן אחת מכאן ולזו אבן אחת מכאן חציה של זו טמאה וחציה טהורה וחציה של זו טמאהוחציה טהורה ניטלו טהורות חזרו אלו לטומאתן
ר' עובדיה מברטנורא
סמך לזו אבן אחת מכאן ולזו אבן אחת מכאן
ונמצאו עכשיו שלש כירות, האמצעית טמאה והחיצונות טהורות. הלכך שתיאבנים אמצעיות חציה של זו וחציה של זו טהור, שמשמש לטהור
ניטלו החיצונות הטהורות
חזרו אמצעיות לטומאתן כבתחלה, וכולן טמאות, שהרי אין כאן משמש לטהור
---------------
פרק ז
משנה א
הקלתות של בעלי הבתים שנפחתה פחות משלשה טפחים טמאה שהוא מסיק מלמטן וקדירה בשלה מלמעלן יתר מכאן טהורה נתןאבן או צרור טהורה מרחה בטיט מקבלת טומאה מכאן ולהבא זו היתה תשובת ר' יהודה בתנור שנתנו על פי הבור או ע"פ הדות
ר' עובדיה מברטנורא
הקלתות של בעלי בתים
בסיס העשוי לכירה ומקום מושבה נקרא קלת
שנפחתה
קרקעיתה. והיה עומק הפחת פחות משלשה טפחים, הרי הכירה מקבלת טומאה, שאם יסיק בפחת מלמטה תתבשל הקדרהשבכירה מלמעלה
יתר מכאן
אם היה הפחת עמוקה יותר משלשה טפחים
טהורה
שהרי האש רחוקה מן הקדירה שבכירה ואינה מתבשלת
נתן אבן או צרור
על מקום הפחת כדי שלא יהיה עומק הפחת שלשה טפחים, טהורה, לפי שאינה חשובה מקרקעית הכירה
מרחה
לאבן זו בטיט
מקבלת טומאה
הכירה, מכאן ולהבא. שאבן זו מקרקעית הכירה היא נחשבת, והרי אין עומק הפחת שלשה טפחים
וזו היא תשובת רבי יהודה
כשנחלקו ר' יהודה וחכמים לעיל בפרק תנור תחלתו ארבעה
בתנור שנתנו על פי הבור ועל פי הדות
מכאן הביא ר' יהודה ראיה לדבריו, דכי היכי דבעינן הכא שיהא מסיק מלמטה וקדרהבשלה מלמעלה, הכי נמי בעינן התם