משנה יא
תנור של אבן ושל מתכת טהור וטמא משום כלי מתכות ניקב נפגם נסדק עשה לו טפלה או מוסף של טיט טמא כמה יהא בנקב כדי שיצא בו האור וכן בכירה כירה של אבן ושל מתכת טהורה וטמאה משום כלי מתכות נקבה נפגמה נסדקה עשה לה פטפוטין טמאה מרחה בטיט בין מבפנים בין מבחוץ טהורה רבי יהודה אומר מבפנים טמאה ומבחוץ טהורה
ר' עובדיה מברטנורא
של אבן ושל מתכת טהור
של אבן טהור לגמרי. ושל מתכת טהור מדין כלי חרס, שאינו מטמא מאוירו ויש לו טהרה במקוה
וטמא משום כלי מתכות
שמקבל טומאה מגבו ונעשה אב הטומאה. ואם הוא מחובר לקרקע אינו מטמא, דכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע, חוץ מתנור וכירים של חרס דכתיב בהו תנור וכירים יותץ, את שיש בו נתיצה
ניקב נפגם נסדק
ועשה טפול של סיד לסתום הנקב והפגם והסדק. או שעשה על פיו תוספת של טיט, טמא, כדין תנור של חרס
וכן בכירה
וכן שיעור נקב של כירה, כדי שיצא ממנו האור, כשיעור נקב של תנור
ועשה לה פטפוטין
הכא לא תני ועשה לה טפילה לפי שאין עושין טפלה לכירה שניקבה או נפגמה כמו שעושין לתנור, אלא כשניקבה או נפגמה הכירה במקום מושבה רגילין במקום הנקב לעשות פטפוטין, הן רגלי הכירה כמו טריפי"ד בלע"ז, שהכירה יושבת על אותן פטפוטין
מרחה בטיט
טהורה. שאין מירוח של טיט מועיל אלא בתנור שאופין הלחם בתוכו, אבל לא בכירה, לפי שאין אופין ומבשלין בתוך הכירה עצמה אלא מניחין בתוכה או על גבה הקדרה. ואין הלכה כר' יהודה
-------------------------
פרק ו
משנה א
העושה שלשה פטפוטים בארץ וחברן בטיט להיות שופת עליהן את הקדירה טמאה קבע שלשה מסמרין בארץ להיות שופת עליהן הקדרה אע"פ שעשה בראשו מקום שתהא הקדרה יושבת טהורה העושה שתי אבנים כירה וחברם בטיט טמאה רבי יהודה מטהר עד שיעשה שלישית או עד שיסמוך לכותל אחת בטיט ואחת שלא בטיט טהורה
ר' עובדיה מברטנורא
העושה שלשה פטפוטים
שלשה רגלים יושבים בארץ
וחיברם בטיט
למעלה בראשם, כעין כלי ברזל שקורין טריפי"ד
קבע שלשה מסמרים
שנעץ אותם בקרקע
טהורה
דכלי מתכות המחוברים לקרקע כקרקע דמו ואין מקבלים טומאה
וחיברם בטיט טמאה
ככירה של חרס, שהטיט שבראשן נותן להן תורת חרס
עד שיעשה שלישית
כעין שלשה פטפוטין
או עד שיסמוך לכותל
שהכותל יסמוך את הקדירה מצד אחד
אחת בטיט
אחת חיבר לחבירתה בטיט בראשה
ואחת שלא בטיט
שהשלישית לא חיבר. ור' יהודה היא, ואין הלכה כר' יהודה