משנה ט
תנור שבא מחותך מבית האומן ועשה בו למודין ונותנן עליו והוא טהור נטמא וסילק את למודיו טהור החזירן לו טהור מרחו בטיט מקבל טומאה ואין צריך להסיקנו שכבר הוסק
ר' עובדיה מברטנורא
תנור שבא מחותך
שעשאו האומן דפים דפים כדי לחברן יחד ע"י מסגרות, הן זירים שקורין צירקלא"ש, כעין שאנו עושים לחביות שנותנים בהן יין. ולאותן זירים ומסגרות קורא התנא למודין
ונתנן עליו והוא טהור נטמא
לאחר שנתן עליו הלמודים והיה התנור טהור מתחלה לפי שהיה דפים דפים ולא היה מחובר, חזר להיות מקבל טומאה ע"י הלמודים הללו שמחברים אותו
סילק את למודיו
ונתפרקו הדפין זה מזה, אין לך נתיצה גדולה מזו, ונטהר התנור. ואע"פ שהחזיר הלמודים פעם שניה שוב אינו מקבל טומאה, שאין הלמודים מביאין לו הטומאה אלא בפעם ראשונה בלבד כשבא מחותך מבית האומן
מרחו בטיט
לתנור זה שאין הלמודים מביאין לו הטומאה, טמא על ידי מריחת הטיט, ואין צריך להסיקו כשאר כל תנורים שאין מקבלין טומאה עד שיסיקם, לפי שכבר הוסק בפעם ראשונה כשבא מחותך מבית האומן
------------------------------
משנה י
חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאין זה תנורו של עכנאי יורות הערביין שהוא חופר בארץ וטח בטיט אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו טמא ואם לאו טהור וזה תנורו של בן דינאי
ר' עובדיה מברטנורא
חתכו חוליות
שחתכו לתנור ברחבו לחוליות, והניח חוליא על גבי חוליא
ונתן חול בין חוליא לחוליא
וטח אותו בטיט ועשה לו טפילה כדרך שעושין לתנורים
ר' אליעזר מטהר
דכיון דיש חול בין הסדקים, כשבור דמי
וחכמים מטמאין
שהטפילה עושה את כולו אחד ומחברת את הסדקים, ואע"פ שיש חול בין חוליא לחוליא
וזהו תנורו של עכנאי
לכך נקרא תנורו של עכנאי, שהקיפוהו הלכות כעכנא זו וטמאוהו. עכנא, נחש, שדרכו לעשות כעגולה להכניס זנבו לתוך פיו, כך הקיפו בתשובה וראיות ר' אליעזר וחכמים זה את זה, על תנור זה. ולבסוף מפני שהיה ר' אליעזר יחיד כנגד רבים, נפסקה ההלכה כרבים דלא כר' אליעזר. והביאו כל טהרות שטיהר ר' אליעזר ושרפום באש ונמנו וברכוהו, מפני שהיה מחזיק במחלוקת כנגד רבים
יורות הערביין
לאפות פת הן עשויין. כדמפרש ואזיל
של בן דינאי
רבותי פירשו שם אדם שהיה עושה תנורים הללו. ואני שמעתי על שם שדנו בו דינים הרבה