משנה ז


תנור שנטמא כיצד מטהרין אותו חולקו לשלשה וגורר את הטפלה עד שיהא בארץ ר"מ אומר אינו צריך לגרור את הטפלה ולא עד שיהא בארץ אלא ממעטו מבפנים ארבעה טפחים ר' שמעון אומר וצריך להסיעו חלקו לשנים אחד גדול ואחד קטן הגדול טמא והקטן טהור חלקו לשלשה אחד גדול כשנים הגדול טמא ושנים הקטנים טהורין


ר' עובדיה מברטנורא


תנור שנטמא


התנור עשוי כקדירה גדולה שאין לה שולים ומיטלטל, וכשבא לקבעו מחברו בארץ ומדבק טיט מבחוץ ומעבהו כדי שישמור חומו, וקרי לה טפילה שמטפלה ומחברה לו


כיצד מטהרים אותו


כמה תהא שבירתו ותהא מטהרתו


חולקו לשלשה


לכלי עצמו מבפנים. דאי לשנים, הגדול טמא, דאיכא רובא


וגורר את הטפילה


שדבק עליו, שגם היא מחברתו


עד שיהא בארץ


כלומר מפילה עד הקרקע. אי נמי, אחולקו קאי, דלא סגי בחלוקה עד רובו, אלא חולק עד שיגיע לקרקע


ולא עד שיהא בארץ


ולא לחלקו עד למטה סמוך לארץ


אלא ממעטו מבפנים


עד שלא ישאר ארבעה טפחים שהוא שיעור תחלתו של תנור. ואין הלכה כר' מאיר


צריך להסיעו


אע"פ שחלקו, לא טהר עד שיפריד החלקים זה מזה. ואין הלכה כר' שמעון


הגדול טמא


משום דאיכא רובו של תנור


-----------------------


משנה ח


חתכו חוליות לרחבו פחות מארבעה טפחים טהור מרחו בטיט מקבל טומאה משיסיקנו כדי לאפות בו סופגנין הרחיק ממנו את הטפלה ונתן חול או צרור בינתיים בזה אמרו הנדה והטהורה אופות בו והוא טהור


ר' עובדיה מברטנורא


חתכו חוליות לרחבו


כמו שחותך שפופרת של קנה


פחות מארבעה טפחים


אם יש בחוליא פחות מארבעה טפחים ובאה מתנור גדול דליכא רובא, טהור. אבל איכא ארבעה טפחים, טמא, אע"ג דהוי מיעוט


מרחו בטיט


בעי היסק כתנור חדש


הרחיק ממנו את הטפלה


טפול של טיט שעשה, לא חיברו לתנור אלא רחוק ממנו


ונתן חול או צרור


בין הטפילה לתנור, וע"י כך התנור מקיים חומו ואופים בו


הנדה והטהורה אופות בו


דלא חשיבא הטפלה חיבור לתנור, כיון שהיא מרוחקת ממנו


והוא טהור


שאינו מקבל טומאה


Keilim5: 7
[ז] תַּנּוּר שֶׁנִּטְמָא, כֵּיצַד מְטַהֲרִין אוֹתוֹ? חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה, וְגוֹרֵר אֶת הַטְּפֵלָה עַד שֶׁיְּהֵא בָאָרֶץ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ לִגְרוֹר אֶת הַטְּפֵלָה וְלֹא עַד שֶׁיְּהֵא בָאָרֶץ, אֶלָּא מְמַעֲטוֹ מִבִּפְנִים אַרְבָּעָה טְפָחִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: וְצָרִיךְ לְהַסִּיעוֹ. חֲלָקוֹ לִשְׁנַיִם, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן— הַגָּדוֹל טָמֵא וְהַקָּטָן טָהוֹר. חֲלָקוֹ לִשְׁלֹשָׁה, אֶחָד גָּדוֹל כִּשְׁנַיִם — הַגָּדוֹל טָמֵא וּשְׁנַיִם הַקְּטַנִּים טְהוֹרִין.
An oven that contracted tumah, how is it rendered tahor? One divides it into three [sections] and scrapes off the [clay] coating down to the ground. R’ Meir says: It is not necessary to scrape off the [clay] coating nor [is it necessary to divide it] down to the ground; rather, one reduces it from within [to less than] four handbreadths. R’ Shimon says: And it must be moved. [If] one divided it into two [sections], one large and one small, the larger [section] is tamei and the smaller [section] is tahor. [If] one divided it into three [sections], [such that] one [section] was as large as [the other] two, the larger one is tamei and the two smaller ones are tahor.
Keilim5: 8
[ח] חִתְּכוֹ חֻלְיוֹת לְרָחְבּוֹ, פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים — טָהוֹר. מֵרְחוֹ בְּטִיט — מְקַבֵּל טֻמְאָה מִשֶּׁיַסִּיקֶנּוּ כְּדֵי לֶאֱפוֹת בּוֹ סֻפְגָּנִין. הִרְחִיק מִמֶּנוּ אֶת הַטְּפֵלָה וְנָתַן חוֹל אוֹ צְרוֹר בֵּינְתַיִם — בָּזֶה אָמְרוּ: הַנִּדָּה וְהַטְּהוֹרָה אוֹפוֹת בּוֹ וְהוּא טָהוֹר.
[If] one cut [the oven into] segments along its width, [each segment that is] less than four handbreadths is tahor. [If] one plastered it with clay, it becomes susceptible to tumah from when he heats it enough to bake sponge cakes in it. [If] one distanced the [clay] coating from it and placed sand or pebbles between them, of such [an oven] they said: A niddah and a woman who is tahor may bake in it and it is tahor.