משנה ג


עטרת כירה טהורה טירת התנור בזמן שהיא גבוהה ד' טפחים מטמאה במגע ובאויר פחותה מכאן טהורה אם חברה לו אפילו על שלש אבנים טמאה בית הפך ובית התבלין ובית הנר שבכירה מטמאין במגע ואינן מטמאין באויר דברי רבי מאיר רבי ישמעאל מטהר:


ר' עובדיה מברטנורא


עטרת כירה


בנין עגול עשוי על ראש הכירה כדי לשמור חומה


טהורה


ואם נטמאת הכירה לא נטמאת העטרת, דלא חשיבא עטרת חיבור לכירה


טירת התנור


חצר התנור, לשון בחצריהם ובטירותם. מקום לפני התנור מוקף מחיצות שנותנים בו הלחם כשרודין אותו מן התנור


בזמן שהיא גבוהה ארבעה


כשיעור גבהו של תנור שתחילתו ארבעה


אפילו על שלש אבנים


שלא היתה מחוברת חיבור יפה אלא מונחת על שלש אבנים בלבד ודבוקה לתנור, חשיבא חיבור


בית הפך


מקום עשוי בצדי הכירה שמניחין בו פך שמן להפשיר


בית התבלין


מקום שמניחין בו את התבלין


בית הנר


מקום שמניחין בו הנר


מיטמאין במגע


אם נגע שרץ בתוך הכירה נטמאו המקומות הללו בטומאת הכירה. וכן אם נטמא אחד מן המקומות הללו במגע שרץ נטמאת הכירה עמהם, דחשיבי ככירה והם דבר אחד לענין טומאת מגע


ואין מיטמאין באויר


אם נתלה שרץ באויר כירה ולא נגע בה. אע"פ שהיא טמאה דכלי חרס מיטמא באויר, הן טהורין, שאינם חיבור לה אלא לענין מגע. משום דמן התורה אינם חבור לה, ורבנן הוא דגזור עלייהו טומאה, ועבדו רבנן הכירא דלא לטמאו באויר, כי היכי דלא לשרפו עלייהו תרומה וקדשים


ור' שמעון מטהר


אפילו במגע, כל מקום שלא נגעה בו טומאה, דכל חד וחד כלי באנפיה נפשיה הוא. והלכה כר' מאיר


--------------------------


משנה ד


תנור שהוסק מאחוריו או שהוסק שלא לדעתו או שהוסק בבית האומן טמא מעשה שנפלה דליקה בתנורי כפר סגנה ובא מעשה ליבנה וטימאן רבן גמליאל


ר' עובדיה מברטנורא


תנור שהוסק מאחוריו


שאין התנור מקבל טומאה עד שיסיקנו, ואם לא הוסק מבפנים אלא מבחוץ חשיב היסק


או שהוסק שלא לדעתו


אפילו מבפנים


או שהוסק בבית האומן


קודם שנגמר מלאכת עשייתו:


טמא - גרסינן. ויש ספרים שגורסין טהור, ושיבוש הוא


Keilim5: 3
[ג] עֲטֶרֶת כִּירָה — טְהוֹרָה. טִירַת הַתַּנּוּר, בִּזְמַן שֶׁהִיא גְבוֹהָה אַרְבָּעָה טְפָחִים — מִטַּמְּאָה בְמַגָּע וּבָאֲוִיר; פְּחוּתָה מִכָּאן — טְהוֹרָה. אִם חֻבְּרָה לוֹ, אֲפִלּוּ עַל שָׁלֹשׁ אֲבָנִים — טְמֵאָה. בֵּית הַפַּךְ וּבֵית הַתַּבְלִין וּבֵית הַנֵּר שֶׁבַּכִּירָה מִטַּמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מִטַּמְּאִין בָּאֲוִיר, דִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מְטַהֵר.
The rim of a stove is tahor. The enclosure of an oven: When it is four handbreadths high it contracts tumah via contact and airspace, [but] less than this is tahor. If it was connected to [the oven], even on three stones, it is tamei. The flask receptacle and the spice receptacle and the lamp receptacle of a stove contract tumah via contact but do not contract tumah via airspace, [these are] the words of R’ Meir. R’ Yishmael rules [them] tahor.
Keilim5: 4
[ד] תַּנּוּר שֶׁהֻסַּק מֵאֲחוֹרָיו, אוֹ שֶׁהֻסַּק שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ, אוֹ שֶׁהֻסַּק בְּבֵית הָאֻמָּן — טָמֵא. מַעֲשֵׂה שֶׁנָּפְלָה דְלֵקָה בְּתַנּוּרֵי כְפָר סִגְנָה, וּבָא מַעֲשֶׂה לְיַבְנֶה, וְטִמְּאָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל.
An oven that was heated from the outside, or that was heated without his intent, or that was heated in the artisan’s workshop, is tamei. It once happened that a fire broke out among the ovens of Kefar Signah, and the case came to Yavneh, and Rabban Gamliel ruled [the ovens] tamei.