Keilim 4:3-4

 

משנה ג

איזו היא גיסטרא כל שניטלו אזניה היו בה חדודים יוצאין כל המקבל עמה בזיתים מטמא במגע וכנגדו מטמא באויר וכל שאינו מקבלעמה בזיתים מטמא במגע ואין כנגדו מטמא באויר היתה מוטה על צדה כמין קתדרה כל המקבל עמה בזיתים מטמא במגע וכנגדו מטמאבאויר וכל שאינו מקבל עמה בזיתים מטמא במגע ואין כנגדו מטמא באויר שולי קורפיות ושולי קוסים הצידוניים אע"פ שאינם יכולים לישבשלא מסומכין טמאין שלכך נעשו מתחילתן

ר' עובדיה מברטנורא

כל שנטלו אזניה

חשובה גסטרא, ואפילו היא שלימה, הואיל ואין לה אזנים לטלטלה ממקום למקום. ואם נתרועעה, שיעורה כמוציאמשקה

היו בה חדודים

סתם חרס שנשבר יוצאין ממנו חידודים. כמו חדודי חרס

כל המקבל עמה בזיתים

אם אין כזית יוצא בין חידוד לחידוד, חשוב תוך כמו הגסטרא עצמה ומטמא אפילו באויר. אבל אם יוצא זיתמבינתים, אינו מטמא באויר. אבל מטמא במגע מטעם יד

היתה מוטה על צדה

שנחלקה לארכה כמין עריבה ואינה יושבת אלא על דפנותיה ויש לה חידודים

כל המקבל עמה בזיתים

כדרך שמטמאה כשיושבת על שוליה כך מטמאה יושבת על צדה. וסתם מתניתין כחכמים דלעיל דמטמאיןבחבית שנחלקה כמין שני עריבות

קתדרא

כסא של נשים ההולכות על העגלה

קורפיות

על שם מקומן. והן כלים חדים שאין יושבים שלא מסומכין

וקוסים

לשון קשות הנסך. ובסנהדרין הגונב את הקסוא והוא שם לכלי שרת. וקוסין הן מיני כלים ששוליהן חדין וכשמבשלים בהןמניחין אותן על כלי ברזל שקורין טריפיד"י בלע"ז, וכשמורידים אותן סומכין אותן באפר הכירה

הצידונין

שנעשים בצידון

--------------------------------------

משנה ד

כלי חרש שיש לו שלש שפיות הפנימית עודפת הכל טהור החיצונה עודפת הכל טמא האמצעית עודפת ממנה ולפנים טמא ממנה ולחוץטהור היו שוות ר' יהודה אומר חולקין האמצעית וחכמים אומרים הכל טהור כלי חרס מאימתי מקבלין טומאה משיצרפו בכבשן והיא

גמרמלאכתן

ר' עובדיה מברטנורא

שפיות

מלשון שפה. שיש לו שלש שפתות לפיו ואויר בינתים. בין שפה לשפה

הפנימית עודפת הכל טהור

כל מה שהוא חוץ ממנה נחשב כגבו של כלי ואין כלי חרס מיטמא מגבו. אבל מה שבתוך הפנימיתטמא

החיצונה עודפת הכל טמא

דהוי חוצה לה כגבו של כלי ולפנים ממנה חשוב תוך. וכן אם אמצעית גבוהה, ממנה ולחוץ חשוב גבולפנים חשוב תוך, שהכלי מתמלא עד הגבוהה

היו שוות

שאין אחת מן השפתות עודפת על חברתה

וחכמים אומרים הכל טהור

השפה שנפלה הטומאה באוירה בלבד היא טמאה, והשאר הכל טהור. וכן הלכה

משיצרפם בכבשן

וקודם צירוף הן כלי אדמה ואין מיטמאין

והוא גמר מלאכתן

ואע"ג דלאחר צירוף הכבשן צריכין תיקון למרחן להחליקן ולהשוות שפתן, אעפ"כ משיצרפם בכבשן חשיב נגמרהמלאכתן ומיטמאין