Keilim 4:1-2

פרק ד

משנה א

החרס שאינו יכול לעמוד מפני אזנו או שהיה בו חדוד והחדוד מכריעו טהור נטלה האוזן נשבר החדוד טהור רבי יהודה מטמא חביתשנפחתה והיא מקבלת על דפנותיה או שנחלקה כמין שתי עריבות רבי יהודה מטהר וחכמים מטמאין

 

ר' עובדיה מברטנורא

החרס שאינו יכול לעמוד

כגון חרס הפורש מן החבית ומן הקדירה במקום האוזן, ואינו יכול לעמוד בלא סמיכה מפני כובד האוזןשמכביד ומכריעו, או מפני שהיה בו חידוד שהוא חד בתחתיתו ואינו יכול לשבת שלא מסומך

נטלה האוזן טהור

דכלי חרס כיון שטהר שעה אחת שוב אין לו טומאה לעולם

ור' יהודה מטמא

דלית ליה הך סברא

או שנחלקה

לארכה כמין שתי עריבות, ואינה יכולה לישב על תחתיה אלא על דפנותיה

רבי יהודה מטהר

דסבר ר' יהודה דהא דתנן הדקים שבכלי חרס יושבים שלא מסומכים שהן טמאים, היינו מן השוליים ולא מןהדפנות, שצריך שיהיה שבר הכלי יושב על שוליו כדרך שיושב כשהוא שלם

וחכמים מטמאין

דסברי כלים עשויין להושיבן על דפנותיהן לפרקים

--------------------------------------

משנה ב

חבית שנתרועע' ואינה יכולה להטלטל בחצי קב גרוגרות טהורה גיסטרא שנתרועעה ואינה מקבלת משקין אף על פי שהיא מקבלתאוכלין טהורה שאין שירין לשירין

ר' עובדיה מברטנורא

ואינה יכולה להטלטל בחצי קב גרוגרות

מתוך שהיא רעועה והגרוגרות מכבידים נשברת לגמרי בטלטולה. ולכך שיערו בחצי קב,דהוא שיעור סעודה אחת. דקב גרוגרות הוא שיעור שתי סעודות, כדמוכח בסוף מסכת פאה גבי אין פוחתין לעני בגורן מקב גרוגרות. וכלדלא חזיא לטלטל בה שיעור סעודה אחת כשבורה דמיא

גיסטרא

כלי חרס שנחלק לשנים. ונעשה גיסי תרי

שאין שיריים לשיריים

כלי שלם חסים עליו ומשום סדק פורתא לא שדו ליה ומביאין שיריים של כלי דהיינו שבר כלי ומשימין תחתיו,אבל שבר כלי מכי נסדק במוציא משקה משדא שדו ליה, שאין אומרים הבא שבר כלי אחר להניח תחת שבר כלי זה