Keilim 3:3-4

משנה ג

חבית שניקבה ועשאה בזפת ונשברה אם יש במקום הזפת מחזיק רביעית טמאה מפני שלא בטל שם כלי מעליה חרס שניקב ועשאובזפת אע"פ מחזיק רביעית טהור מפני שבטל שם כלי מעליו

 

ר' עובדיה מברטנורא

חבית שניקבה

במוציא זית, וטהרה, כשחזר ועשאה בזפת, מקבלת טומאה מכאן ולהבא

חזרה ונשברה

לשברים הרבה. אותו השבר שיש בו הזפת מחזיק רביעית ויושב שלא מסומך, טמא. ובחבית המחזקת מלוג ועד סאהעסקינן, כדתנן בפרקין דלעיל מלוג ועד סאה ברביעית. ואע"פ שאין סתימה מועלת לנקב הבא לאחר שבירה, שאני הך סתימה שנעשיתקודם שבטל שם כלי ממנה. דחבית שניקבה שם חבית עליה אע"פ שטהרה, אבל חרס הפורש מן החבית בטל שם כלי מעליו אע"פ שלאניקב, לפיכך אין מועלת סתימה בנקב שלו

 

----------------------------------

משנה ד

חבית שנתרועעה וטפלה בגללים אע"פ שהוא נוטל את הגללים והחרסים נופלים טמאה מפני שלא בטל שם כלי מעליה נשברה ודבקממנה חרסית או שהביא חרסית ממקום אחר וטפלן בגללים אע"פ שהוא נוטל הגללים והחרסין עומדים טהורה מפני שבטל שם כלי מעליההיה בה חרס מחזיק רביעית כולה מטמא במגע וכנגדו מטמא באויר

ר' עובדיה מברטנורא

חבית שנתרועעה

כמו כותל רעוע. שלא נפלו חרסיה אבל היא רעועה כל כך שאם יטלטלוה וחצי קב גרוגרות בתוכה תשבר לגמרי.וטהורה היא כדאמרינן לקמן באידך פרקין

וטפלה

שטח פניה

בגללים

כדי שלא יפלו החרסים

נשברה

שנפלו החרסים ודיבק השברים בקולן של סופרים. או שהביא חרסים ממקום אחר ודבקן ואחר כך טפלן בגללים, טהורה. והואהדין טפלן בטיט, כל זמן שלא חזר וצרפה בכבשן

חרס מחזיק רביעית

וכגון שהחרס בא מחבית המחזקת מלוג ועד סאה, דשיעורה ברביעית כדפרישנא לעיל

כולן מטמאין במגע

דכולן נעשים יד לאותו חרס, ומטמאין משום יד. וכנגדו בלבד מטמא באויר, דאין אויר ליד כלי חרס