Keilim 3:1-2 - Mishna Yomit

פרק ג

משנה א

שיעור כלי חרס ליטהר העשוי לאוכלין שיעורו בזיתים העשוי למשקין שיעורו במשקין העשוי לכך ולכך מטילין אותו לחומרו בזיתים

ר' עובדיה מברטנורא

שיעור כלי חרס ליטהר

דתו לא מקבל טומאה, ואם היה טמא טהר כאילו נשבר כולו, דתו לא חזי למילתיה ולא חשוב תוך דידיה.אפילו היתה חבית זו מיוחדת לגרוגרות ולאגוזים, וניקבה במוציא זית, טהורה, כל זמן שלא חזר ויחדה אח"כ לקבל בה רמונים וכיוצא בהן,אבל חזר ויחדה לקבל בה רמונים, טמאה עד שתנקב במוציא רמון, ומשניקבה במוציא רמון שוב אינה מקבלת טומאה

שיעורו במשקין

בנקב שכשמשימין הכלי על גבי משקין נכנסין המשקין דרך אותו נקב לתוך הכלי, והוא נקב גדול ממוציא משקה

לכך ולכך

כגון קדרה שמבשלים בה בשר. אע"פ שאין מניחין בה אוכל בלא משקה, ולמשקה לא חזיא שהרי ניקבה בכונס משקה, אפילוהכי אזלינן בה לחומרא, ואינה טהורה עד שתנקב במוציא זיתים

----------------------------------

משנה ב

חבית שיעורה בגרוגרות דברי ר' שמעון רבי יהודה אומר באגוזים ר' מאיר אומר בזיתים הלפס והקדירה שיעורן בזיתים הפך והטפישיעורן בשמן והצרצור שיעורו במים ר"ש אומר שלשתן בזרעונים נר שיעורו בשמן רא"א בפרוטה קטנה נר שניטל פיו טהור ושל אדמהשהוסק פיו בפתילה טהור

ר' עובדיה מברטנורא

חבית שיעורה בגרוגרות

רגילים היו להניח גרוגרות בחבית

רבי מאיר אומר בזיתים

כסתם מתניתין דלעיל. והוי סתם ואחר כך מחלוקת ואין הלכה כסתם. והלכה כרבי יהודה

הלפס והקדירה שיעורן בזיתים

להחמיר. כדפרישנא לעיל

הפך והטפי

כלי שמן הן. אלא שהטפי פיו צר מאד, לכך נקרא טפי שאין יורד ממנו אלא טפין טפין. וטפי דתנן בפרקין דלעיל שהוא טהור,היינו כשהתקינו לכסות בו סל של ענבים כדפרישנא לעיל

בשמן

היינו כונס משקה של שמן. ואין שיעורו שוה למים, דשל שמן דק שהרי כלי שמחזיק מים או יין אינו מחזיק שמן

הצרצור

כלי עשוי לשתות בו מים ועל פיו שבכה כמעשה רשת שלא יכנס לתוכו דבר רע ויטנפו המשקין

שלשתן

הפך והטפי והצרצור, שיעורן בנקב מוציא זרעונים, כגון אפונים. דסבר רבי שמעון דלזרעונים נמי עבידי, והוו כמו העשוי לכךולכך דלעיל דמטילין אותו לחומרו. ואין הלכה כרבי שמעון

נר שיעורו בשמן

בכונס משקה של שמן. דסתם נר לשמן עביד

רבי שמעון אומר בפרוטה קטנה

דסבר עביד נמי לאנוחי ביה פרוטות, ומטילין אותו לחומרו. ואין הלכה כרבי שמעון

נר שנטל פיו

בטל שם נר ממנו

ושל אדמה

אינו מקבל טומאה כל זמן שלא נצרף בכבשן. ואע"פ שהוסק פי הנר בפתילה הדולקת, לא חשיב בכך כאילו נצרף בכבשן,וטהור

Keilim3: 1

[א] שִׁעוּר כְּלִי חֶרֶס לִטַּהֵר: הֶעָשׂוּי לָאֳכָלִין — שִׁיעוּרוֹ בַּזֵּיתִים: הֶעָשׂוּי לַמַּשְׁקִין — שִׁיעוּרוֹ בַּמַּשְׁקִין; הֶעָשׂוּי לְכָךְ וּלְכָךְ — מַטִּילִין אוֹתוֹ לְחֻמְרוֹ בַּזֵּיתִים.

The measure [of a hole] that will render an earthenware utensil tahor [is as follows]: That which was intended for food, its measure is with olives; that which was intended for liquids, its measure is with liquids; with that which was intended for both [food] and [liquids], we apply to it the more stringent [measure] of olives.

Keilim3: 2

[ב] חָבִית — שִׁעוּרָהּ בַּגְּרוֹגָרוֹת, דִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בָּאֱגוֹזִים. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בַּזֵּיתִים. הַלְּפָס וְהַקְּדֵרָה — שִׁעוּרָן בַּזֵּיתִים. הַפַּךְ וְהַטְּפִי — שִׁעוּרָן בַּשֶּׁמֶן, וְהַצַּרְצוּר — שִׁעוּרוֹ בַּמָּיִם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלָשְׁתָּן בַּזֵּרְעוֹנִים. נֵר — שִׁעוּרוֹ בַּשֶּׁמֶן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּפְרוּטָה קְטַנָּה. נֵר שֶׁנִּטַּל פִּיו — טָהוֹר, וְשֶׁל אֲדָמָה שֶׁהֻסַּק פִּיו בַּפְּתִילָה — טָהוֹר.

A barrel: Its measure [for tumah] is with dried figs, [these are] the words of R’ Shimon. R’ Yehudah says: [Its measure is] with walnuts. R’ Meir says: [Its measure is] with olives. A stewpot and a cooking pot: Their measures are with olives. A flask and a tefi: Their measures are with oil, and a tzartzur’s measure is with water. R’ Shimon says: [The measures of] all three are with seeds. A lamp: Its measure is with oil. R’ Eliezer says: [Its measure is] with a small perutah. A lamp whose mouth has been removed is tahor, and [a lamp] of [unbaked] clay whose mouth has been fired by the wick is tahor.

Suggestions