Keilim 2:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

הטהורין שבכלי חרס טבלה שאין לה לזביז ומחתה פרוצה ואבוב של קלאין וסילונות אע"פ כפופין אע"פ מקבלין וכבכב שעשאו לסלהפת וטפי שהתקינו לענבים וחבית של שייטין וחבית דפונה בשולי המחץ והמטה והכסא והספסל והשלחן והספינה והמנורה של חרס הריאלו טהורים זה הכלל כל שאין לו תוך בכלי חרס אין לו אחוריים

ר' עובדיה מברטנורא

הטהורים שבכלי חרס

פשוטי כלי חרס שהן טהורים, דכתיב בהו אשר יפול מהם אל תוכו, את שיש לו תוך טמא את שאיןלו תוך טהור

טבלה שאין לה לזבז

לוח חלק שאין לו שפה סביב

ומחתה

שחותים בה גחלים

פרוצה

שאין לה דפנות

אבוב של קלאים

כלי חרס שקולים בו קטניות על גבי האש. ופשוט הוא בלא בית קיבול, ומנוקב ככברה בשוליו כדי שתהא האורשולטת בו

קלאים

כמו קלוי באש

וסילונות

מרזבות

אף על פי כפופין

אף על פי שכפופין משני צדיהן. והוא שלא חקק בהן בית קיבול צרורות

כבכב

כלי שמכסים בו סלים של פת. ויש גורסין כפכף. שכופין אותו על גבי הסל. ואפילו יש לו בית קיבול, טהור. שכל המשמש כפוי בכליחרס, טהור

והטפי

הוא כלי חרס שיש לו בית קיבול ומקבל טומאה, דהכי מוכח לקמן באידך פרקא. והאי דטהור הכא, משום דהתקינו לענבים ועשהבו שינוי, מוכיח דלכסות בו ענבים קא בעי ליה ולא נעשה לקבלה

חבית של שייטין

כמין חבית חלולה, וסתומה היא ואין לה פה, כדי שלא תהא נשקעת במים. ונשענים עליה ולמדין לשוט בה. ואע"פשיש לה בית קיבול, אינו עשויה לקבלה. וכל שאינה עשויה לקבלה אע"פ שיש לו בית קיבול אינו מקבל טומאה

וחבית דפונה בשולי המחץ

מחץ הוא כלי גדול של חרס וכעין חבית עשוי לו בשוליו שאדם משים ידו לתוכה כשרוצה להגביה המחץ.ולפי שלא נעשית חבית זו לקבלה, אינה מקבלת טומאה

דפונה

טמונה

והמטה והכסא והספסל

כל אלו אין עשויין לקבלה

והספינה

אע"פ שעשויה לקבלה ואפילו היא של חרס, טהורה. ובמסכת שבת ילפינן לה דכתיב דרך אניה בלב ים, ופשיטאדאניה בים היא, אלא לומר לך מה ים טהור אף אניה טהורה

כל שאין לו תוך בכלי חרס אין לו אחוריים

חכמים גזרו על משקין טמאין שיטמאו כלים, ואע"פ שלא נטמאו המשקין אלא מחמתשרץ דהשתא הן ראשון לטומאה, מטמאים כלים מדברי סופרים ואם נגעו באחורי הכלי נטמאו אחוריו ולא נטמא תוכו. והשתא קמ"ל דאיןטומאת אחוריים נוהגת אלא בכלי חרס שיש לו תוך. אבל כל שאין לו תוך אין לו טומאת אחוריים, ואם נגעו משקין טמאים מאחוריו לאנטמאו אחורי הכלי

----------------------------------

משנה ד

פנס שיש בו בית קבול שמן טמא ושאין בו טהור מגופת היוצרין שהוא פותח בה טהורה ושהוא גומר בה טמאה משפך של בעלי בתיםטהור ושל רוכלין טמא מפני שהוא של מדה דברי ר' יהודה בן בתירא ר' עקיבא אומר מפני שהוא מטהו על צדו ומריח בו ללוקח

ר' עובדיה מברטנורא

פנס

כמין עששית של חרס עשויה נקבים בדפנותיה שמהן האורה יוצאת, ומניחים הנר בתוכה שלא יכבנה הרוח

שאין לו

בית קיבול שמן. אע"פ שיש לו בית קיבול נר

טהור

שבית קיבול נר אין לו תוך אלא הנר מונח עליו

מגופת היוצרים

כעין אבנים של חרס שהיוצרים עושים הכלים עליהן

את שהוא פותח בה

כלומר המגופה שהיוצר משליך עליה הטיט ומפתח עליה בידיו צורת הכלי

טהורה

לפי שאין לה שפה סביב ואין כאן תוך

ושהוא גומר בה

והמגופה שמעמיד עליה הכלי לאחר שנגמרה צורתו יש לו תוך, ולכך היא טמאה. ורבותי פירשו, שיש כלי ליוצריםשנקרא מגופה ויש מהן שפתחיהן צר ויש שפתחיהן רחב, את שהוא פותח בה כלומר שעתיד להרחיב פתחה, טהורה, שעדיין לא נגמרהמלאכתה והויא כגולמי כלי חרס. ושהוא גומר בה, שמניחה כך בפתח צר, טמאה. ומתניתין רבי מאיר היא דאמר כלי חרס מאימתי מקבליםטומאה משעה שנגמרה מלאכתן. ולא כרבנן דאמרי משיצרפו בכבשן. ופירוש ראשון נראה לי עיקר

משפך

כלי שנותנין על פי חבית או על פי הנוד כשרוצין למלאותו יין או שמן

ושל רוכלים

שהוא קטן ועשוי להכניס שמן לפכין קטנים, ומחזיק לוג או שני לוגים והרוכל מניח אצבעו מתחתיו כנגד הנקב ומודד בושמן, ומסיר אצבעו והשמן יורד לכליו של לוקח. ועשוי לקבלה הוא ומקבל טומאה

רבי עקיבא אומר מפני שמטהו על צדו

כלומר אפילו אינו של מדה, משפך של רוכלים לעולם מיטמא, מפני שמטהו על צדו לקבלבו מעט כדי שיריח בו הלוקח, ונמצא עשוי לקבלה. והלכה כרבי עקיבא

Keilim2: 3

[ג] הַטְּהוֹרִין שֶׁבִּכְלֵי חֶרֶס: טַבְלָא שֶׁאֵין לָהּ לִזְבֵּז, וּמַחְתָּה פְרוּצָה, וְאַבּוּב שֶׁל קַלָּאִין, וְסִילוֹנוֹת, אַף עַל פִּי כְפוּפִין אַף עַל פִּי מְקַבְּלִין, וְכַבְכָּב שֶׁעֲשָׂאוֹ לְסַל הַפַּת, וּטְפִי שֶׁהִתְקִינוֹ לָעֲנָבִים, וְחָבִית שֶׁל שַׁיָּטִין, וְחָבִית דְּפוּנָה בְּשׁוּלֵי הַמַּחַץ, וְהַמִּטָּה, וְהַכִּסֵּא, וְהַסַּפְסָל, וְהַשֻּׁלְחָן, וְהַסְּפִינָה, וְהַמְּנוֹרָה שֶׁל חֶרֶס — הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁאֵין לוֹ תוֹךְ בִּכְלֵי חֶרֶס — אֵין לוֹ אֲחוֹרָיִם.

These are tahor among the earthenware utensils: A tray that has no rim, an open-sided firepan, a toaster’s pan, pipes — even though [they are] bent [and] even though [they are] capable of containing, a kavkav made for a bread basket, a tefi which was adapted for [covering] grapes, a barrel for swimmers, a barrel-[shaped handle] set into [the wall] near the bottom of a machatz, a bed, a chair, a bench, a table, a ship, and a candelabra, [all] made of earthenware, are tahor. This is the general rule: Any of the earthenware utensils which have no interior, have no [decree of tumah upon their] exterior.

Keilim2: 4

[ד] פַּנָּס שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵּית קִבּוּל שֶׁמֶן — טָמֵא, וְשֶׁאֵין בּוֹ — טָהוֹר. מְגוּפַת הַיּוֹצְרִין שֶׁהוּא פוֹתֵחַ בָּהּ — טְהוֹרָה, וְשֶׁהוּא גוֹמֵר בָּהּ — טְמֵאָה. מַשְׁפֵּךְ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים — טָהוֹר, וְשֶׁל רוֹכְלִין — טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֶׁל מִדָּה; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַטֵּהוּ עַל צִדּוֹ וּמֵרִיחַ בּוֹ לַלּוֹקֵחַ.

A lantern that has a receptacle for oil is tamei, while if it does not have [such a receptacle] it is tahor. A potter’s form which he begins with is tahor, while [the one] which he finishes with is tamei. A funnel of householders is tahor, while that of peddlers is tamei since it is used for measurement; [these are] the words of R’ Yehudah ben Beseira. R’ Akiva says: Since he tilts it on its side and allows the buyer to smell [its contents].

Suggestions