Keilim 1:8-9 - Mishna Yomit

משנה ח

לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם החיל מקודש ממנו שאין עובדי כוכבים וטמא מת נכנסים לשם עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם ואין חייבין עליה חטאת עזרת ישראל מקודשת ממנה שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייבין עליה חטאת עזרת הכהנים מקודשת ממנה שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה לשחיטה לתנופה

ר' עובדיה מברטנורא

לפנים מן החומה

מחומת ירושלים

שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני

דכתיב ובאת שמה והבאתם שמה וגו' וכתיב לא תוכל לאכול בשעריךוגו'

הר הבית

חמש מאות אמה על חמש מאות אמה היה, ובו היה בית המקדש בנוי, ומשם מתחיל מחנה לויה ושיעורו עד שער ניקנור,משער ניקנור ולפנים מחנה שכינה, ומהר הבית ולחוץ עד חומת ירושלים מחנה ישראל

שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם

דכתיב וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, שומע אניששלשתן יוצאים למקום אחד, תלמוד לומר במצורע בדד ישב, אלמא אינו משולח למקום שזב וטמא מת משולחים, ומה מצורע שטומאתוחמורה חמור שילוחו משילוח חבירו דכתיב מחוץ למחנה מושבו, לפיכך משולח חוץ לירושלים, אף זבים וזבות נדות ויולדותשטומאתן חמורה מטומאת מת, שעושות משכב ומושב ומטמאות באבן מסמא מה שאין כן בטומאת מת, חמור שילוחן משילוח חבירן.נמצאת אומר, מצורע משולח חוץ לירושלים שהיא כנגד מחנה ישראל, זבים וזבות נדות ויולדות משולחות מהר הבית. שהוא מחנה לויה,ומותרות בירושלים. טמא מת ואפילו מת עצמו מותר בהר הבית ומשולח משער ניקנור ולפנים, שהוא מחנה שכינה

החיל

לפנים מחומת הר הבית היה כותל גבוה עשרה טפחים והוא נקרא סורג, ולפנים ממנו החיל עשר אמות

שאין נכרים וטמאי מתים נכנסים לשם

אע"ג דרבנן גזור על הנכרים שיהיו כזבים לכל דבריהם, לענין שילוח מחנות לא גזורעלייהו אלא כטמאי מתים. והאי דטמאי מתים אין נכנסים מן החיל ולפנים, היינו מדרבנן. דמדאורייתא אפילו בעזרת נשים שרו, שכל זהמחנה לויה עד עזרת ישראל ששם שער ניקנור

עזרת נשים

לפנים מן החיל היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש

שאין טבול יום נכנס לשם

יהושפט ובית דינו גזרו על טבול יום שלא יכנס לעזרת נשים. דכתיב ויעמוד יהושפטבקהל יהודה וגו' לפני החצר החדשה, ואמרו בגמרא מאי החצר החדשה, שחידשו בה דברים ואמרו טבול יום אל יכנס במחנה לויה, ולאבכל מחנה לויה גזרו אלא בעזרת נשים בלבד. וגזרו על טבול יום ולא גזרו על מחוסר כפורים, לפי שטבול יום אסור בתרומה ומחוסר כפוריםמותר בתרומה, וכל שטומאתו חמורה מחברו חמור שילוחו משילוח חברו

עזרת ישראל

לפנים מעזרת נשים היתה, אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה. וכן עזרת כהנים היתה אורך קל"ה על רוחבאחת עשרה, וראשי פספסין היו מבדילים בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים

שאין מחוסר כפורים נכנס לשם

הוא הדין דהוה מצי למיתני שאין טהור נכנס לשם עד שיטבול, דהכי תנן בפרק אמר להן הממונה, אין אדם טהור נכנס לעזרה עד שיטבול

וחייבים עליה חטאת

הטמאים שנכנסו שם בשגגה

לסמיכה

לסמוך ידו על ראש קרבנו. ואי אפשר אלא בבעלים, דכתיב וסמך את ידו, ולא יד שלוחו

לשחיטה

שהשחיטה כשרה בזר. ואע"פ שאפשר בכהנים, ואפשר נמי לזר לשחוט בעזרת ישראל, אפ"ה לא אסרו לישראל ליכנס בעזרתכהנים לשחוט הקרבן

ולתנופה

דכהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף

----------------------------

משנה ט

בין האולם ולמזבח מקודש ממנה שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים קדש הקדשים מקודש מהם שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה אמר רבי יוסי בחמשה דברים בין האולם ולמזבח שוה להיכל שאין בעלי מומין ופרועי ראש ושתויי יין ושלא רחוץ ידים ורגלים נכנסים לשם ופורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה

ר' עובדיה מברטנורא

בין האולם ולמזבח מקודש ממנה שאין פרועי ראש ובעלי מומין נכנסים לשם

בגמרא בהקומץ רבה מוכיח דכלהני מעלות דתני השתא כגון הנכנס לעזרת כהנים שלא לצורך וכן בעלי מומין ופרועי ראש שנכנסו בין האולם ולמזבח, כולהו מעלות דרבנןהן. וכך קבלתיה מרבותי. אבל רמב"ם סבירא ליה דכולהו מדאורייתא, בעלי מומין דכתיב כי כל איש אשר בו מום לא יקרב.ופרועי ראש, דאמר רחמנא לאהרן ולבניו שהיו במשכן ראשיכם אל תפרעו. ואע"פ שלשון התוספתא מסייע לדברי רמב"ם, קבלתרבותי נראית לי עיקר. והאי דלא חשיב תנא קמא שתויי יין ושלא רחוץ ידים ורגלים בהדי בעלי מומים ופרועי ראש כדחשיב להו רבי יוסיבסיפא, משום דבעלי מומין ופרועי ראש פסולן בגופן, הלכך שילוחן חמור, אבל שתויי יין ושלא רחוץ ידים ורגלים פסולן מחמת דבר אחרהלכך לא החמיר בשילוחן כל כך

אלא כהן גדול ביום הכפורים

' דכתיב ואל יבוא בכל עת אל הקודש בזאת יבוא וכו'

בשעת עבודה

ארבע פעמים נכנס שם, אחד להקטיר קטורת, שניה להזות מדם הפר, שלישית להזות מדם השעיר, רביעית להוציא הכףוהמחתה ואם נכנס חמש פעמים חייב מיתה

ופורשים בין האולם ולמזבח בשעת הקטרה

בין בשעה שמקטירים קטורת במזבח הזהב שבהיכל, בין בשעה שכהן גדול מקטירקטורת לפני לפנים, כל העם פורשים מבין האולם ולמזבח ואין צריך לומר מן ההיכל. ותנא קמא פליג אדרבי יוסי וסבר דבשעה שמקטיריןקטורת בהיכל הוא דפרשי מבין האולם ולמזבח, אבל כשמקטיר קטורת לפני לפנים אין העם פורשים אלא מן ההיכל בלבד ולא מבין האולםולמזבח. והלכה כת"ק. ועשר קדושות דתנן במתניתין והנך אחד עשר נינהו, פירשו הגאונים דארץ ישראל אינה ממנין הקדושות, לפי שבשארקדושות יש בהן כבוד למקום שמונעים ממנו קצת טומאות או שמונעים מקצת בני אדם ליכנס אליו, ואין בסתם ארץ ישראל קדושה זו.והבאת בכורים ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים אינם כקדושות הללו. ואית דמפרשי דתנא קמא דחשיב עשר קדושות ר' יוסי היא, דאית ליהדבין האולם ולמזבח שוה להיכל בחמשה דברים, ולדידיה לא הוו אלא עשר

Keilim1: 8

[ח] לִפְנִים מִן הַחוֹמָה מְקֻדָּשׁ מֵהֶם, שֶׁאוֹכְלִים שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הַר הַבַּיִת מְקֻדָּשׁ מִמֶּנוּ, שֶׁאֵין זָבִים, וְזָבוֹת, נִדּוֹת, וְיוֹלְדוֹת נִכְנָסִים לְשָׁם. הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין גּוֹיִם וּטְמֵא מֵת נִכְנָסִים לְשָׁם. עֶזְרַת נָשִׁים מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם נִכְנָס לְשָׁם, וְאֵין חַיָּבִים עָלֶיהָ חַטָּאת. עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה, שֶׁאֵין מְחֻסַּר כִּפּוּרִים נִכְנָס לְשָׁם, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ חַטָּאת. עֶזְרַת הַכֹּהֲנִים מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְשָׁם אֶלָּא בִּשְׁעַת צָרְכֵיהֶם — לִסְמִיכָה, לִשְׁחִיטָה, לִתְנוּפָה.

Within the walls is holier than they, in that we may eat kodashim kalim and maaser sheni there. The Temple Mount is holier than it, in that zavim, zavos, niddos, and women who have given birth are not permitted to enter there. The Cheil is holier than it, in that non-Jews and people contaminated with corpse-tumah are not permitted to enter there. The Women’s Courtyard is holier than it, in that a tevul yom is not permitted to enter there, but they are not obligated to bring a chatas offering for [entering] it. The Israelites’ Courtyard is holier than it, in that a mechussar kippurim is not permitted to enter there, and they are obligated to bring a chatas-offering for [entering] it. The Kohanim’s Courtyard is holier than it, in that Israelites are not permitted to enter there except when they are needed, for leaning, for slaughtering, [and] for waving.

Keilim1: 9

[ט] בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ מְקֻדָּשׁ מִמֶּנָּה, שֶׁאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין וּפְרוּעֵי רֹאשׁ נִכְנָסִים לְשָׁם. הַהֵיכָל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין נִכְנָס לְשָׁם שֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים מְקֻדָּשׁ מֵהֶם, שֶׁאֵין נִכְנָס לְשָׁם אֶלָּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּחֲמִשָּׁה דְבָרִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ שָׁוֶה לַהֵיכָל: שֶׁאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין, וּפְרוּעֵי רֹאשׁ, וּשְׁתוּיֵי יַיִן, וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם נִכְנָסִים לְשָׁם, וּפוֹרְשִׁין מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁעַת הַקְטָרָה.

Between the Ulam and the Altar is holier than it, in that [Kohanim] with blemishes or untrimmed hair may not enter there. The Heichal is holier than it, in that one whose hands and feet are unwashed may not enter there. The Holy of Holies is holier than they, in that no one may enter there except the Kohen Gadol on Yom Kippur at the time of the service. R’ Yose said: With regard to five matters [the area] between the Ulam and the Altar is on a par with the Heichal: That those with blemishes, or untrimmed hair, or those who have drunk wine, or with unwashed hands and feet, may not enter there, and they must remove themselves from [the area] between the Ulam and the Altar when the incense is burned.

Suggestions