משנה ו

האשה שאמרה הרי עלי קן כשאלד זכר ילדה זכר מביאה שתי קנים אחת לנדרה ואחת לחובתה נתנתם לכהן והכהן צריך לעשות שלשפרידים מלמעלן ואחת מלמטן לא עשה כן אלא עשה שתים למעלן ושתים למטן ולא נמלך צריכה להביא עוד פרידה אחת ויקריבנה למעלןממין אחד משני מינין תביא שתים פירשה נדרה צריכה להביא עוד שלש פרידים ממין אחד משני מינין תביא ארבע קבעה נדרה צריכהלהביא עוד חמש פרידים ממין אחד משני מינין תביא שש נתנתם לכהן ואין ידוע מה נתנה הלך הכהן ועשה ואין ידוע מה עשה צריכהלהביא עוד ארבעה פרידים לנדרה ושתים לחובתה וחטאת אחת בן עזאי אומר שתי חטאות אמר ר' יהושע זה הוא שאמרו כשהוא חי קולואחד וכשהוא מת קולו שבעה כיצד קולו שבעה שתי קרניו שתי חצוצרות שתי שוקיו שני חלילין עורו לתוף מעיו לנבלים בני מעיו לכינורותויש אומרים אף צמרו לתכלת רבי שמעון בן עקשיא אומר זקני עם הארץ כל זמן שמזקינין דעתן מיטרפת עליהן שנאמר מסירשפה לנאמנים וטעם זקנים יקח אבל זקני תורה אינן כן אלא כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן שנאמר בישישיםחכמה ואורך ימים תבונה

נשלמה מסכת קנים

 ר' עובדיה מברטנורא

הרי עלי קן לכשאלד זכר

ביולדת עניה עסקינן. דאילו עשירה מביאה כבש לחובתה

והכהן צריך לעשות שלש למעלה

שקן נדבה שתיהן עולות וקן של חובה עולה למעלה וחטאת למטה, והוא לא עשה כן, אלאשתים למעלה ושתים למטה, ולא נמלך בה לדעת על מה הביאתן, ונפסלה פרידה אחת, הלכך צריכה שתביא פרידה אחרת

ותקריבנהלמעלה

ממין אחד

כלומר, במה דברים אמורים, כשהיו ממין אחד. אבל היו השני קינין שהביאה משני מינים, דהיינו קן אחד תורים וקן אחד בנייונה, צריכה להביא פרידה אחת תור ופרידה אחת מבני יונה, כדי להשלים הפרידה שנפסלה, דלא ידעינן אם מן התורים אם מן בני יונההיתה, ותנן לעיל אין מביאים תורים כנגד בני יונה כו'

פירשה נדרה

כשהביאה שני קינין לכהן פירשה ואמרה אלו לנדרי ואלו לחובתי

ממין אחד

כלומר אם שני קינין הללו היו ממין אחד דהיינו שניהן תורים או שניהן בני יונה, והקריב מהן הכהן שתים למעלה ושתיםלמטה, אין כשר אלא פרידה אחת מכל הארבע שהקריב, והיא העולה שבחובה, מידי דהוי כעולה שנתערבה בחובה דאמרן לעיל אין כשראלא מנין עולות שבחובה, וצריכה להביא עוד שלש פרידות ומקריב מהן אחת למטה והיא החטאת שבחובה, ושתים למעלה והוא הנדר

משני מינים תביא ארבע

אם הביאה שני קינין משני מינים ופירשה נדרה ולא ידע הכהן איזה שתים מהן עשה למעלה ואיזה עשהלמטה, צריכה להביא ארבע פרידות דשמא השתי תורים שהביאה לנדרה והן עולות נעשו למטה ונשאר עליה הנדר כולו, ושני בני יונה שהןחובה נעשו למעלה ונשאר עליה בן יונה אחד לחטאת מחובתה, או שמא שני בני יונה של חובה נעשו למטה ונשאר עליה בן יונה של עולהמחובתה

קבעה נדרה

כגון שאמרה בשעת נדרה הרי עלי קן ממין פלוני. ופירשה נדרה דלעיל, לא פירשה כלום בשעת הנדר, אלא לאחר שנדרהסתם הרי עלי קן הביאה מאיזה מין שרצתה ואמרה אלו לנדרי

צריכה להביא עוד חמש פרידות

הכא מיירי כגון שלאחר שקבעה נדרה והביאה נדרה עם חובתה אל הכהן עשה הכהן שתיםלמעלה ושתים למטה ולא ידע אם נדרה עשה למעלה וחובתה למטה אם להיפך, והיא גם היא שכחה איזה מין קבעה לנדרה אם תורים אםבני יונה, צריכה להביא עוד חמש פרידות, דשמא הנדר נעשה למטה והחובה למעלה ואין כשר אלא עולה שבחובה בלבד ונשאר עליהחטאת של חובה ושתי עולות של הנדר, ומפני ששכחה באיזה מין קבעה נדרה צריכה להביא שתי תורים ושני בני יונה ולעשות ארבעתןלמעלה כדי לצאת ידי נדרה, וצריכה להביא נמי בן יונה או תור לחטאת להשלים חובתה, הרי חמש פרידות. והני מילי, כשהביאה מתחילהנדרה וחובתה הכל ממין אחר. אבל אם ידעה שמתחילה הביאה נדרה וחובתה משני מינים ושכחה מאיזה מין קבעה נדרה, צריכה להביאשש פרידות, ארבע להשלים נדרה דהיינו שתי תורים ושני בני יונה כדאמרן לעיל, כיון שאינה יודעת באיזה מין קבעה לנדרה וצריכה לצאתידי שניהם, ושתי תורים או שני בני יונה לעשות אחד חטאת ואחד עולה להשלים חובתה. והכא לא אמרינן דדי לה בבן יונה או תור לחטאתבלבד ותעלה לה העולה שהקריבה תחילה לשם חובה כדאמרן לעיל, דבשלמא כשהביאה ממין אחד, אינה צריכה להביא לעולת חובתה,ממה נפשך, אם אותן תורין שקבעה לנדרה נעשה למטה שתיהן, א"כ חובתה למעלה כולה ויצאה ידי חובתה מעולה, ואם חובתה נעשיתעולה למטה וחטאת למעלה, א"כ נדרה נמי נעשית אחת למעלה ואחת למטה ויצאה ידי נדרה מתוך אחד, ושתי תורים שהביאה עכשיובאחת יצאה ידי נדרה ובאחת ידי עולת חובתה. ואם חובתה נעשית כולה למטה והחטאת כשרה והעולה פסולה, השתי תורים שהביאהעכשיו באחת השלימה חובתה והאחת היא נדבה, וחטאת שמביאה עכשיו תביא על הספק ולא תאכל. ואם היו הראשונים יונים תביאעכשיו חטאתה בן יונה, ועולה אינה צריכה ממה נפשך כמו שאמרנו בתורים. אבל כשהביאה שני מינים ושכחה איזה מין קבעה לנדרהואיזה מין קבעה לחובתה וגם שכחה מה פירשה, ועשה הכהן כל מין ומין אחד למעלה ואחד למטה שהיה סבור ששניהן חובות סתומות,תביא ארבע לנדרה, שתי תורין ושני יונים, לפי שאינה יודעת איזה מין קבעה לנדרה, וגם שני מינין ,לפי שאינה יודעת מאיזה מין היתה, ואנן תור כנגד תור ויונה כנגד יונה בעינן

נתנתם לכהן ואין ידוע כו

כגון שקבעה נדרה וקבעה חובתה והביאה לכהן קן לנדרה וקן לחובתה ואינה יודעת מאיזה מין קבעהנדרה ומאיזה מין קבעה חובתה, או אם נתנה לכהן שני מינין או מין אחד והכהן אינו יודע אם עשה הכל למעלה או הכל למטה או מחצהלמעלה ומחצה למטה, הרי זו מביאה ארבע פרידות לנדרה שתי תורין ושני בני יונה, ומביאה גם כן שתים לחובתה אחת חטאת ואחת עולהמאיזה משני מינים שתרצה, ומביאה חטאת

אמר רבי יהושע זהו שאמרו כו'

כשם שהכבש חי אין יוצא ממנו אלא קול אחד, וכשהוא מת שהיה ראוי שיפסוק קולו יוצאים ממנושבעה קולות כדמפרש ואזיל, הכא נמי כשנדרה תחילה קודם שהביאה כלום לא היתה צריכה אלא קן לנדרה וקן לחובתה, ולאחר שקבעהנדרה והביאה נדרה וחובתה, לפי שאינה יודעת מה קבעה ואין יודע הכהן מה הקריב, צריכה להביא ארבע פרידות לנדרה וארבע לחובתהכדאמרן

קרניו לחצוצרות

לשופרות. דקרינן לשיפורא חצוצרתא

אף צמרו

לעשות ממנו תכלת. עושים מצמרו מעיל שכולו תכלת ועל שוליו פעמונים שמשמיעים קול. ותנא קמא תכלת לא קא חשיב, לפישאין התכלת משמיע קול אלא הפעמונים שעל שוליו סביב

רבי שמעון בן עקשיא אומר

אף כל זה דומה להך מילתא, דכשם שכשהוא מת קולו שבעה, כך זקני תורה כל זמן שמזקינים ובאיםלידי תשות כח, הן מוסיפין חכמה

שנאמר מסיר שפה לנאמנים

ובעמי הארץ משתעי קרא, דלעיל מיניה כתיב מסיר לב ראשי עם הארץ

בישישים חכמה

היינו תלמידי חכמים. דאילו עמי הארץ, חכמת מה להם

------------------------

פרק א

משנה א

אבות הטומאות השרץ ושכבת זרע וטמא מת והמצורע בימי ספרו ומי חטאת שאין בהם כדי הזייה הרי אלו מטמאין אדם וכלים במגעוכלי חרש באויר ואינם מטמאין במשא

ר' עובדיה מברטנורא

אבות הטומאות. השרץ

שמונה שרצים הכתובים בפרשת ויהי ביום השמיני, החולד והעכבר וכו', הן אבות הטומאות לטמא אדםוכלים הנוגעים בהם במותם. ושיעורן לטמא בכעדשה. שכן החומט תחלת ברייתו בכעדשה. אבל האברים אין להם שיעור, אפילו פחותמכעדשה מן השרץ מטמאין. ודוקא כשהוא לח השרץ מטמא, ואינו מטמא יבש, דכתיב  וכל אשר יפול עליו מהם במותם, כעיןמותם

ושכבת זרע

דוקא ש"ז דישראל וגדול, אבל דנכרי אינה מטמאה אפילו מדרבנן, דקריו של נכרי טהור גמור. וכן שכבת זרע של קטן נמי לאמטמאה, דכתיב ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע, איש ולא קטן פחות מבן תשע שנים ויום אחד דאין ביאתו ביאה. ושיעורה לרואה,במשהו, אפילו כעין חרדל. ולנוגע, בכעדשה. ודוקא ש"ז לחה מטמאה, דכתיב שכבת זרע, בראויה להזריע. ומדלא קחשיב תנא דידן בעל קריבהדי אבות הטומאות, שמע מינה דאינו אלא ראשון לטומאה, והכי תנן בסוף מסכת זבים, בעל קרי כמגע שרץ, דלא הוי אלא ראשון:

וטמא מת

אדם שנטמא במת. אבל כלים שנגעו במת הן כמת עצמו, והנוגע בהן נעשה אב הטומאה. וכלים שנגעו באדם שנטמא במת אובאדם שנגע בכלים שנגעו במת, הוו אב הטומאה וטמאים טומאת שבעה כאדם, כדתנן פרק קמא דאהלות. אבל כלי חרס ואוכלים ומשקיםשנגעו במת אין נעשים אב הטומאה. ודוקא ישראל נעשה אב הטומאה כשנגע במת. אבל עובד כוכבים וכן נפל שנולד בן ח' אינו מקבלטומאה אם נגע במת

ומצורע בימי ספרו

מצורע שהוחלט באחד מן הנגעים ונתרפא, והוכשר בצפורים ועץ ארז ואזוב ושני תולעת ותגלחת, ויושב מחוץלאהלו שבעת ימים ובשמיני מביא קרבנותיו, ואותם שבעת ימים קרויין ימי ספרו, ומטמא אדם. דנאמר כבוס בגדים בימי חלוטו ונאמר כבוסבגדים בימי ספרו, מה להלן מטמא אדם אף כאן מטמא אדם

ומי חטאת שאין בהם כדי הזייה

מטמאו במגע. ואם יש בהן כדי הזייה, מטמאו אף במשא, לטמא אדם לטמא בגדים. דכתיב  ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנוגע במי הנדה יטמא עד הערב, ורבותינו למדו שהמזה טהור, ולא בא הכתוב אלא ליתן שיעורלנושא שצריך שיהיה בו כדי הזאה. וחילק הכתוב בין מים למים, לומר לך מים שיש בהן כדי הזייה מטמאים אדם לטמא בגדים, ושאין בהןכדי הזייה מטמאים אדם לטמא אוכלים ומשקין ולא לטמא בגדים

וכלי חרס באויר

כשנפלה טומאה באויר כלי חרס, בין נגעה בכלי בין לא נגעה, נטמא הכלי. ואם נגעה הטומאה בכלי מבחוץ, לא נטמאבנגיעה זו, דכתיב  וכל כלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו וגו' יטמא, מתוכו נטמא ואינו נטמא מאחוריו

ואינם מטמאין במשא

דכל הנך אבות הטומאות דחשיבי הכא כתיב בהו הנוגע ולא כתיב בהו הנושא