משנה ה

חטאת מיכן ועולה מיכן וסתומה באמצע פרח מן האמצע לצדדין אחד הלך ואחד הלך לא הפסיד כלום אלא יאמר זה שהלך אצל חטאותחטאת וזה שהלך אצל עולות עולה חזר לאמצע האמצעיים ימותו אלו יקרבו חטאות ואלו יקרבו עולות חזר או שפרח מן האמצע לצדדין הריכולן ימותו אין מביאין תורין כנגד בני יונה ולא בני יונה כנגד תורין כיצד האשה שהביאה חטאתה תור ועולתה בן יונה תכפול ותביאעולתה תור עולתה תור וחטאתה בן יונה תכפול ותביא עולתה בן יונה בן עזאי אומר הולכין אחר הראשון האשה שהביאה חטאתה ומתהיביאו היורשין עולתה עולתה ומתה לא יביאו היורשין חטאתה

ר' עובדיה מברטנורא

חטאת מכאן

פרידה המפורשת לחטאת לצד אחד, ופרידה המפורשת לעולה לצד השני, ושתי פרידות של קן סתומה באמצע

פרח מן האמצע

פרידה אחת לימין ופרידה אחת לשמאל

לא הפסיד כלום

דאותו שמעורב עם החטאת יעשה חטאת, ואותו שעם העולה יעשה עולה, אבל לא חטאת, דשמא יעשוהו מן העולההמפורשת

חזר לאמצע

חזרו מן הצדדים אחד מכאן ואחד מכאן ונתערבו יחד, אלו ימותו, דחטאת ועולה נתערבו יחד. אבל אותן שנשארו כל אחדלבדו, קריבים כל אחד כדינו

חזר מן האמצעיים לצדדים

הרי חטאות ועולות מעורבים, וימותו כולן

אין מביאים תורים כנגד בני יונה

אלא או שניהם תורים או שניהן בני יונה

תכפול ותביא עולתה בן יונה

כדין החטאת. שהחטאת היא עיקר, בין שהפרישתו תחילה בין שהפרישתו בסוף

הולכין אחר הראשון

ואינה מביאה השני אלא ממין שהפרישה הראשון, בין שהיה הראשון חטאת בין שהיה עולה. והלכה כתנאקמא

לא יביאו היורשים חטאתה

דהויא חטאת שמתו בעליה. ואי לא מהאי טעמא, מביאים חטאת אע"פ שקרבה עולה תחילה. ואע"גדבכל מקום חטאת קודמת לעולה, היינו דוקא למצוה אבל לא לעכב

----------------------------

פרק ג

משנה א

במה דברים אמורים בכהן נמלך אבל בכהן שאינו נמלך אחת לזו ואחת לזו שתים לזו ושתים לזו שלש לזו ושלש לזו עשה כולן למעלהמחצה כשר ומחצה פסול כולן למטן מחצה כשר ומחצה פסול חצים למעלה וחצים למטה את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול ואתשלמטה מחצה כשר ומחצה פסול

ר' עובדיה מברטנורא

במה דברים אמורים בכהן נמלך

אפירקא קמא קאי. והכי קאמרינן, במה דברים אמורים דחטאת שנתערבה בעולה שכולם ימותו,וכן אחת לזו ושתים לזו ושלש לזו דהמועט כשר, הני מילי בכהן שבא להמלך ולשאול איך משפטן. אבל בכהן שאינו נמלך ועשה לדעת עצמוקן שלם למעלה לאשה אחת, עולה כשרה וחטאת פסולה. ואם עשה קן שלם למטה, חטאת כשרה ועולה פסולה. הלכך, אחת לזו ואחת לזושתים לזו כו' ועשה כולן למעלה, מחצה כשר דהיינו עולות, ומחצה פסול היינו חטאות. ואם עשה כולן למטה, חטאות כשרות ועולותפסולות. וכל פרקא קמא מיירי לכתחילה, והאי פרקא מיירי בדיעבד. ובאחת לזו ושתים לזו דאמרן לעיל בנמלך המועט כשר, הכא בלא נמלךהמרובה כשר, כיון שעשה חציין למעלה וחציין למטה. כיצד, הרי שמאחת לזו עשה אותו קן של אשה למעלה ומשני קינין של אשה אחרתעשה פרידה אחת מהן למעלה כדי שיהיו חציין למעלה, ונשארו שלש פרידות למטה, הרי כשר שתי עולות למעלה ושתי חטאות למטה, הרישני קינין כשרים ושלישי פסול, וזהו המרובה כשר. וכן שתים לזו ושלש לזו, מן השני קינים יש ארבע פרידות למעלה, ועוד לקח פרידה אחתמן השלשה קינין, הרי חמש פרידות למעלה וחמש פרידות למטה, מן החמש פרידות של מעלה יש שלש עולות, ושלמטה שלש חטאות, הרישלשה קינין כשרים, וזהו המרובה כשר, ומיהו עשר לזו ומאה לזו, אי אפשר למצוא בענין זה לפי שהן זוגות, וצריך לומר דהמרובה כשר דתנןבמתניתין אינו חוזר אלא לאחת לזו ושתים לזו כו' שאינן זוגות, ואיידי דתנן לעיל בכהאי גוונא המועט כשר, תנא נמי בכהאי גוונא המרובהכשר באינו נמלך. ומיהו אף בעשר לזו ומאה לזו המרובה כשר, שאין פסול מהן אלא עשרה קינים, דשמא כל הקינים של אשה אחת למעלהונפסלו החטאות, או כולן למטה ונפסלו העולות, ועל כרחך עשרה קינים שלימים פסולים

את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול

כיון שעשה קן שלם למעלה. והואיל שקינים האלו לשתי נשים, יביאו קן אחד בשותפותויתנו ביניהן, אם משל ראשון עולה ללאה, תהא באחרון חטאת ללאה, או איפכא. ודוקא עשה קן שלם למעלה, אבל אם חילק הקיניםפרידה אחת למעלה ופרידה אחת למטה, הכל כשר, שאני אומר עולה למעלה וחטאת למטה, שהקינים מתפרשים בעשיית כהן