Kinnim 2:5-3:1 - Mishna Yomit

משנה ה

חטאת מיכן ועולה מיכן וסתומה באמצע פרח מן האמצע לצדדין אחד הלך ואחד הלך לא הפסיד כלום אלא יאמר זה שהלך אצל חטאותחטאת וזה שהלך אצל עולות עולה חזר לאמצע האמצעיים ימותו אלו יקרבו חטאות ואלו יקרבו עולות חזר או שפרח מן האמצע לצדדין הריכולן ימותו אין מביאין תורין כנגד בני יונה ולא בני יונה כנגד תורין כיצד האשה שהביאה חטאתה תור ועולתה בן יונה תכפול ותביאעולתה תור עולתה תור וחטאתה בן יונה תכפול ותביא עולתה בן יונה בן עזאי אומר הולכין אחר הראשון האשה שהביאה חטאתה ומתהיביאו היורשין עולתה עולתה ומתה לא יביאו היורשין חטאתה

ר' עובדיה מברטנורא

חטאת מכאן

פרידה המפורשת לחטאת לצד אחד, ופרידה המפורשת לעולה לצד השני, ושתי פרידות של קן סתומה באמצע

פרח מן האמצע

פרידה אחת לימין ופרידה אחת לשמאל

לא הפסיד כלום

דאותו שמעורב עם החטאת יעשה חטאת, ואותו שעם העולה יעשה עולה, אבל לא חטאת, דשמא יעשוהו מן העולההמפורשת

חזר לאמצע

חזרו מן הצדדים אחד מכאן ואחד מכאן ונתערבו יחד, אלו ימותו, דחטאת ועולה נתערבו יחד. אבל אותן שנשארו כל אחדלבדו, קריבים כל אחד כדינו

חזר מן האמצעיים לצדדים

הרי חטאות ועולות מעורבים, וימותו כולן

אין מביאים תורים כנגד בני יונה

אלא או שניהם תורים או שניהן בני יונה

תכפול ותביא עולתה בן יונה

כדין החטאת. שהחטאת היא עיקר, בין שהפרישתו תחילה בין שהפרישתו בסוף

הולכין אחר הראשון

ואינה מביאה השני אלא ממין שהפרישה הראשון, בין שהיה הראשון חטאת בין שהיה עולה. והלכה כתנאקמא

לא יביאו היורשים חטאתה

דהויא חטאת שמתו בעליה. ואי לא מהאי טעמא, מביאים חטאת אע"פ שקרבה עולה תחילה. ואע"גדבכל מקום חטאת קודמת לעולה, היינו דוקא למצוה אבל לא לעכב

----------------------------

פרק ג

משנה א

במה דברים אמורים בכהן נמלך אבל בכהן שאינו נמלך אחת לזו ואחת לזו שתים לזו ושתים לזו שלש לזו ושלש לזו עשה כולן למעלהמחצה כשר ומחצה פסול כולן למטן מחצה כשר ומחצה פסול חצים למעלה וחצים למטה את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול ואתשלמטה מחצה כשר ומחצה פסול

ר' עובדיה מברטנורא

במה דברים אמורים בכהן נמלך

אפירקא קמא קאי. והכי קאמרינן, במה דברים אמורים דחטאת שנתערבה בעולה שכולם ימותו,וכן אחת לזו ושתים לזו ושלש לזו דהמועט כשר, הני מילי בכהן שבא להמלך ולשאול איך משפטן. אבל בכהן שאינו נמלך ועשה לדעת עצמוקן שלם למעלה לאשה אחת, עולה כשרה וחטאת פסולה. ואם עשה קן שלם למטה, חטאת כשרה ועולה פסולה. הלכך, אחת לזו ואחת לזושתים לזו כו' ועשה כולן למעלה, מחצה כשר דהיינו עולות, ומחצה פסול היינו חטאות. ואם עשה כולן למטה, חטאות כשרות ועולותפסולות. וכל פרקא קמא מיירי לכתחילה, והאי פרקא מיירי בדיעבד. ובאחת לזו ושתים לזו דאמרן לעיל בנמלך המועט כשר, הכא בלא נמלךהמרובה כשר, כיון שעשה חציין למעלה וחציין למטה. כיצד, הרי שמאחת לזו עשה אותו קן של אשה למעלה ומשני קינין של אשה אחרתעשה פרידה אחת מהן למעלה כדי שיהיו חציין למעלה, ונשארו שלש פרידות למטה, הרי כשר שתי עולות למעלה ושתי חטאות למטה, הרישני קינין כשרים ושלישי פסול, וזהו המרובה כשר. וכן שתים לזו ושלש לזו, מן השני קינים יש ארבע פרידות למעלה, ועוד לקח פרידה אחתמן השלשה קינין, הרי חמש פרידות למעלה וחמש פרידות למטה, מן החמש פרידות של מעלה יש שלש עולות, ושלמטה שלש חטאות, הרישלשה קינין כשרים, וזהו המרובה כשר, ומיהו עשר לזו ומאה לזו, אי אפשר למצוא בענין זה לפי שהן זוגות, וצריך לומר דהמרובה כשר דתנןבמתניתין אינו חוזר אלא לאחת לזו ושתים לזו כו' שאינן זוגות, ואיידי דתנן לעיל בכהאי גוונא המועט כשר, תנא נמי בכהאי גוונא המרובהכשר באינו נמלך. ומיהו אף בעשר לזו ומאה לזו המרובה כשר, שאין פסול מהן אלא עשרה קינים, דשמא כל הקינים של אשה אחת למעלהונפסלו החטאות, או כולן למטה ונפסלו העולות, ועל כרחך עשרה קינים שלימים פסולים

את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול

כיון שעשה קן שלם למעלה. והואיל שקינים האלו לשתי נשים, יביאו קן אחד בשותפותויתנו ביניהן, אם משל ראשון עולה ללאה, תהא באחרון חטאת ללאה, או איפכא. ודוקא עשה קן שלם למעלה, אבל אם חילק הקיניםפרידה אחת למעלה ופרידה אחת למטה, הכל כשר, שאני אומר עולה למעלה וחטאת למטה, שהקינים מתפרשים בעשיית כהן

Kinnim2: 5

חַטָּאת מִכָּן וְעוֹלָה מִכָּן וּסְתוּמָה בָאֶמְצַע, פָּרַח מִן הָאֶמְצַע לַצְּדָדִין, אֶחָד הֵלָךְ וְאֶחָד הֵלָךְ, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם, אֶלָּא יֹאמַר: ”זֶה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל חַטָּאוֹת, חַטָּאת. וְזֶה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל עוֹלוֹת, עוֹלָה.” חָזַר לָאֶמְצַע, הָאֶמְצָעִיִּים יָמוּתוּ; אֵלּוּ יִקְרְבוּ חַטָּאוֹת, וְאֵלּוּ יִקְרְבוּ עוֹלוֹת. חָזַר (אוֹ שֶׁפָּרַח) [וּפָּרַח] מִן הָאֶמְצַע לַצְּדָדִין, הֲרֵי כֻלָּן יָמוּתוּ. אֵין מְבִיאִין תֹּרִין כְּנֶגֶד בְּנֵי יוֹנָה וְלֹא בְנֵי יוֹנָה כְנֶגֶד תֹּרִין. כֵּיצַד? הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ תֹּר וְעוֹלָתָהּ בֶּן יוֹנָה, תִּכְפֹּל וְתָבִיא עוֹלָתָהּ תֹּר; עוֹלָתָהּ תֹּר וְחַטָּאתָהּ בֶּן יוֹנָה, תִּכְפֹּל וְתָבִיא עוֹלָתָהּ בֶּן יוֹנָה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: הוֹלְכִין אַחַר הָרִאשׁוֹן. הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ וּמֵתָה, יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין עוֹלָתָהּ; עוֹלָתָהּ וּמֵתָה, לֹא יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין חַטָּאתָהּ.

[If there was] a chatas bird over here and an olah bird over there and an undesignated pair in the middle, [and then there] flew from the middle [pair] to the [two] sides, one [bird] to this side and one [bird] to that side, nothing is lost; rather, he should say: ”This [bird] which went to the chataos should be a chatas and that [bird] which went to the olos shall be an olah.” [If a pair of birds then] returned to the center, those in the center must be left to die; these [which remain in the position of the chataos] should be offered as chataos and these [which remain in the position of the olos] shall be offered as olos. [If a pair of birds] repeated and flew from the center [pair] to [each of] the side [groups], then all of them must be left to die. One may not bring turtledoves to be paired with young pigeons nor young pigeons to be paired with turtledoves. How is this? A woman who [first] brought her chatas-offering [with] a turtledove and [then brought] her olah-offering [with] a young pigeon, must repeat and bring her olah [with] a turtledove; [if she first brought] her olah-offering [with] a turtledove and [then she brought] her chatas-offering [with] a young pigeon, she must repeat and bring her olah-offering [with] a young pigeon. Ben Azzai says: We follow [the species of] the first [offering]. A woman who brought her chatas-offering [after childbirth] and [then] died, the heirs must bring her olah-offering [afterward]; [if, however, she brought] her olah-offering and [then] died, the heirs do not bring her chatas-offering [afterward].

Kinnim3: 1

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּכֹהֵן נִמְלָךְ. אֲבָל בְּכֹהֵן שֶׁאֵינוֹ נִמְלָךְ, אַחַת לָזוֹ וְאַחַת לָזוֹ, שְׁתַּיִם לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, שָׁלֹשׁ לָזוֹ וְשָׁלֹשׁ לָזוֹ, עָשָׂה כֻלָּן לְמַעְלָה, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל; כֻּלָּן לְמַטָּן, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. חֶצְיָם לְמַעְלָה וְחֶצְיָם לְמַטָּה, אֶת שֶׁלְּמַעְלָה, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל; וְאֶת שֶׁלְּמַטָּה, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל.

In what [cases] are [the previous] things said? With a Kohen who inquires. But with a Kohen who does not inquire, [if there was] one [pair of obligatory bird-offerings] for this woman and one [pair] for that one, [or] two [pairs] for this woman and two [pairs] for that one, [or] three [pairs] for this woman and three [pairs] for that one —- [if] he made them all above [the Red Line], half [of the mingled offerings] are valid and half [of them] are invalid; [if] he made them all below [the Red Line], half [of the mingled offerings] are valid and half [of them] are invalid. [If] he made half of them above [the Red Line] and half of them below [the Red Line], [of] those [offerings] which were made above [the Red Line], half are valid and half are invalid; and [of] those [offerings] which were made below [the Red Line], half are valid and half are invalid.

Suggestions