Tamid 5:6-6:1 - Mishna Yomit

משנה ו

הגיעו בין האולם ולמזבח נטל אחד את המגרפה וזורקה בין האולם ולמזבח אין אדם שומע קול חברו בירושלים מקול המגרפה ושלשה דברים היתה משמשת כהן ששומע את קולה יודע שאחיו הכהנים נכנסים להשתחוות והוא רץ ובא ובן לוי שהוא שומע את קולה יודע שאחיו הלוים נכנסים לדבר בשיר והוא רץ ובא וראש המעמד היה מעמיד את הטמאים בשער המזרח

ר' עובדיה מברטנורא

המגרפה

כלי גדול שהיו זורקים אותו כדי להשמיע קול, והקול היוצא ממנו משמש שלשה דברים כמדפרש ואזיל

כהן השומע קולה

אם לא היה בעזרה

רץ ובא

להשתחוות עם אחיו הכהנים

וראש המעמד

כשהיה שומע קול המגריפה

היה מעמיד את הטמאים

של אותו בית אב שלא היו ראויים לעבוד

בשערי המזרח

אית דאמרי כדי לביישן ולהודיע שמפני טומאת קרי הוא נמנע לעבוד, כדי שיזהר פעם אחרת. ואית דאמרי מפני החשד, שלא יחשדוהו שלמלאכתו הלך והניח מלעבוד, אבל ידעו שמפני טומאת אונס של שרץ או דבר אחר נמנע מלעבוד. והרמב"ם כתב, שמצורעים שכבר טהרו מצרעתם היה מעמידם בשער המזרח, כדי שיהיו מזומנים לזרוק עליהם דם האשם

----------------------

פרק ו

משנה א

החלו עולים במעלות האולם מי שזכו בדישון מזבח הפנימי והמנורה היו מקדימין לפניהם מי שזכה בדישון מזבח הפנימי נכנס ונטל את הטני והשתחוה ויצא מי שזכה בדישון המנורה נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקין מדשן את המזרחי ומניח את המערבי דולק שממנו היה מדליק את המנורה בין הערבים מצאו שכבה מדשנו ומדליקו ממזבח העולה נטל את הכוז ממעלה שניה והשתחוה ויצא

ר' עובדיה מברטנורא

החלו

אותם שזכו בכף של קטורת ובמחתה של גחלים להיות עולים במעלות האולם, ששתים עשרה מעלות היו לאולם. ולפניהם היו מקדימים ללכת מי שזכה בדשון מזבח הפנימי כדי להוציא את הטני שהניח שם, מאחר שצריך לתת דשן אצל המזבח קדמה כמו דשון המנורה, היה ממתין עד לאחר זריקת התמיד שהיה הזוכה בדשון המנורה עושה הטבת שתי נרות וגומר השלמת דשון המנורה, ואז היו שניהן מוציאין זה הטני וזה הכוז ושופכים הדשן במקום אחד אצל המזבח קדמה

והשתחוה ויצא

שעתה נגמרה מצותו

מצאו שכבה

כגון לאחר שמת שמעון הצדיק שלא היה הנס, בין שכבה עכשיו לאחר שחיטת התמיד, בין שמצאו שכבה קודם שחיטת התמיד והדליקו כדאמרן לעיל בפרק אמר להם הממונה קמא, אע"פ שעכשיו מצאו עדיין דולק, כיון שלא היה הנס קיים, מכבהו ומדשנו כדי לגמור הטבת שתי נרות יחד

ומדליקו מעל מזבח העולה

שאין מדליקין נר מערבי לעולם אלא מאש של מזבח העולה, דכתיב אש תמיד תוקד על המזבח, אש שנאמר בה תמיד דכתיב להעלות נר תמיד, מעל המזבח החיצון תוקד

ממעלה שניה

של שלש מעלות שהיו לפני המנורה

והשתחוה ויצא

שהרי גמר מצותו

Tamid5: 6

הִגִּיעוּ בֵין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ; נָטַל אֶחָד אֶת הַמַּגְרֵפָה וְזוֹרְקָהּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. אֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ קוֹל חֲבֵרוֹ בִירוּשָׁלַיִם מִקּוֹל הַמַּגְרֵפָה. וּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת: כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לְהִשְׁתַּחֲוֹת, וְהוּא רָץ וּבָא. וּבֶן לֵוִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַלְוִיִּם נִכְנָסִים לְדַבֵּר בַּשִּׁיר, וְהוּא רָץ וּבָא. וְרֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח.

They reached [the area] between the Antechamber and the Altar; one [Kohen] took the “shovel” and threw it between the Antechamber and the Altar. A person could not hear the voice of his fellow in Jerusalem due to the sound of the “shovel.” And [the sound] served three purposes: A Kohen who heard its sound would know that his brethren, the Kohanim, would be entering [the Heichal] to prostrate themselves, and he would run and come. And a Levi who heard its sound would know that his brethren, the Leviim, would be entering [the Courtyard] to chant the song, and he would run and come. And the head of the maamad would post the tamei [Kohanim] at the eastern gateway [to the Temple Mount].

Tamid6: 1

הֵחֵלּוּ עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם. מִי שֶׁזָּכוּ בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה הָיוּ מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם: מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי נִכְנַס וְנָטַל אֶת הַטֶּנִי, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא. מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה נִכְנַס וּמָצָא שְׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיִּים דּוֹלְקִין, מְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְרָחִי, וּמַנִּיחַ אֶת הַמַּעֲרָבִי דוֹלֵק, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיָה מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵין הָעַרְבַּיִם. מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה, מְדַשְּׁנוֹ וּמַדְלִיקוֹ מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה. נָטַל אֶת הַכּוּז מִמַּעֲלָה שְׁנִיָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא.

They began ascending the steps of the Antechamber. [The two Kohanim] who won the privileges of clearing the ash from the Inner Altar and from the Menorah would go ahead of them: [The Kohen] who won the privilege of clearing the ash from the Inner Altar entered [the Heichal] and took the basket, and prostrated himself and exited. [The Kohen] who won the privilege of clearing the ash from the Menorah entered [the Heichal] and [if] he found the two easternmost lamps burning, he would clear the ash of the eastern [lamp], and [would] leave the western [lamp] burning, because from it [the Kohen] would kindle the [other lamps of the] Menorah in the evening. [If] he found that [the western lamp] went out, he would clear its ash and light it from the [fire of the] Olah Altar. He took the jug from the second step, and prostrated himself and exited.

Suggestions