Tamid 4:1-2 - Mishna Yomit

פרק ד

משנה א

לא היו כופתין את הטלה אלא מעקדין אותו מי שזכו באברים אוחזים בו וכך היתה עקידתו ראשו לדרום ופניו למערב השוחט עומד במזרח ופניו למערב של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שניה של בין הערבים היה נשחט על קרן מזרחית צפונית על טבעת שניה שחט השוחט וקבל המקבל בא לו לקרן מזרחית צפונית ונותן מזרחה צפונה מערבית דרומית ונותן מערבה דרומה שירי הדם היה שופך על יסוד דרומית

ר' עובדיה מברטנורא

לא היו כופתין אותו

את התמיד בשתי ידיו לעצמן או בשתי רגליו לעצמן, כדי שלא לעשות כחוקות הגוים, שכך היו עושים כששוחטין לעבודה זרה

אלא מעקידין אותו

היד עם הרגל, כעקידת יצחק

ראשו לדרום

היה נשחט על ירך המזבח צפונה כדין עולה, והיה נוטה ראשו לדרום ופניו למערב, שאם ירביץ גללים לא יהיה סמוך למזבח

של שחר

קרבן תמיד של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית, לפי שבבוקר שמש במזרח וזורחת כנגדה למערב, והכתוב אומר שנים ליום, כנגד היום, כלומר נגד השמש, שהשמש קרוי יום

ושל בין הערבים

שחמה במערב ומאירה כנגד המזרח, היה נשחט על קרן צפונית מזרחית

בטבעת שניה

רחוק מן המזבח, לפי שהמזבח גבוה ומאפיל כולו. ויוחנן כהן גדול התקין ששה סדרים של טבעות, בכל סדר ארבע טבעות, לארבעה ועשרים משמרות כהונה, היו קבועות ברצפה עשויות כמין קשת, ולפי שלא היו כופתים את התמיד כדתנן בריש פרקין, היו מכניסין צואר הבהמה באותן הטבעות בשעת שחיטה ונועצים ראש הטבעת בארץ

ונותן מזרחית צפונית תחילה

לאחר ששחט תמיד של שחר בקרן מערבית צפונית הולך לצד מזרח ועומד בארץ וזורק הדם בכלי למטה מן חוט הסקרא ונותן שתי מתנות שהן ארבע, אחת שהיא כשתים בקרן מזרחית צפונית, והולך למערבית דרומית ונותן אחת שהיא כשתים בקרן מערבית דרומית

--------------------------

משנה ב

לא היה שובר בו את הרגל אלא נוקבו מתוך ערכובו ותולה בו היה מפשיט ויורד עד שהוא מגיע לחזה הגיע לחזה חתך את הראש ונתנו למי שזכה בו חתך את הכרעים ונתנן למי שזכה בהן מירק את ההפשט קרע את הלב והוציא את דמו חתך את הידים ונתנן למי שזכה בהן עלה לרגל הימנית חתכה ונתנה למי שזכה בה ושתי ביצים עמה קרעו ונמצא כולו גלוי לפניו נטל את הפדר ונתנו על בית שחיטת הראש מלמעלן נטל את הקרביים ונתנן למי שזכה בהם להדיחן והכרס מדיחין אותה בבית מדיחין כל צרכה והקרבים מדיחין אותן שלשה פעמים במיעוטה על שולחנות של שיש שבין העמודים

ר' עובדיה מברטנורא

לא היה שובר בו את הרגל

כדרך שהטבחים עושין שמחתכין את הרגל עם העור שבו, אלא נוקבין מתחת הארכובה הנמכרת עם הראש ותולה בו ומפשיט הרגל עם שאר הבהמה. והא קמשמע לן דהכרעים בכלל הפשט הן

ערכובו

כמו ארכובו

מירק את ההפשט

שהרי לא הופשט אלא עד החזה ועדיין העור מחובר בו

נטל הפדר

החלב

ונותנו על בית השחיטה

וזו היא דרך כבוד של מעלה שלא יראה לכלוך דם השחיטה

והכרס מדיחין אותה

מן הפרש שבתוכה, בפני עצמה

בבית המדיחין

בלשכה שהיתה במקדש. ולא מדיחין אותה עם שאר הקרבים, שלא תטנפם

שלשה פעמים

שאין הרעי יוצא מהן אלא בדוחק לפי שהן דקים

במיעוטה

לכל הפחות. ואם רצה להוסיף להדיחן יותר משלשה פעמים, מוסיף

Tamid4: 1

לֹא הָיוּ כוֹפְתִין אֶת הַטָּלֶה, אֶלָּא מְעַקְּדִין אוֹתוֹ. מִי שֶׁזָּכוּ בָאֵבָרִים אוֹחֲזִים בּוֹ. וְכָךְ הָיְתָה עֲקֵדָתוֹ: רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. הַשּׁוֹחֵט עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. שָׁחַט הַשּׁוֹחֵט וְקִבֵּל הַמְקַבֵּל. בָּא לוֹ לְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וְנוֹתֵן מִזְרָחָה צָפוֹנָה; מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית וְנוֹתֵן מַעֲרָבָה דָרוֹמָה. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִית.

They would not tie up the lamb; rather, they would bind it, akeidah style. Whoever won the privilege of [carrying] the limbs would hold [the lamb]. And this is how [the lamb] was [positioned in] its binding: Its head [pointed] to the south and its face [was turned] to the west. The slaughterer stands on the east [side of the lamb] and his face was toward the west. [The tamid] of the morning was slaughtered by the northwest corner [of the Altar], on the second ring. [The tamid] of the evening was slaughtered by the northeast corner, on the second ring. The slaughterer slaughtered and the receiver [of the blood] received it. He came to the northeast corner [of the Altar] and would apply [the blood] to the east [and] to the north; [he came to the] southwest [corner] and would apply [the blood] to the west [and] to the south. [The Kohen] would pour the remainder of the blood onto the southern base [of the Altar].

Tamid4: 2

לֹא הָיָה שׁוֹבֵר בּוֹ אֶת הָרֶגֶל, אֶלָּא נוֹקְבוֹ מִתּוֹךְ עַרְכֻּבּוֹ וְתוֹלֶה בוֹ. הָיָה מַפְשִׁיט וְיוֹרֵד עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לֶחָזֶה. הִגִּיעַ לֶחָזֶה, חָתַךְ אֶת הָרֹאשׁ, וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בוֹ. חָתַךְ אֶת הַכְּרָעַיִם, וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָהֶן. מֵרַק אֶת הַהֶפְשֵׁט. קָרַע אֶת הַלֵּב וְהוֹצִיא אֶת דָּמוֹ. חָתַךְ אֶת הַיָּדַיִם וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָהֶן. עָלָה לְרֶגֶל הַיְמָנִית, חֲתָכָהּ, וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ, וּשְׁתֵּי בֵיצִים עִמָּהּ. קְרָעוֹ, וְנִמְצָא כֻלּוֹ גָלוּי לְפָנָיו. נָטַל אֶת הַפֶּדֶר וּנְתָנוֹ עַל בֵּית שְׁחִיטַת הָרֹאשׁ מִלְמַעְלָן. נָטַל אֶת הַקְּרָבַיִם וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָהֶם, לַהֲדִיחָן. וְהַכָּרֵס מְדִיחִין אוֹתָהּ בְּבֵית מְדִיחִין, כָּל צָרְכָּהּ. וְהַקְּרָבַיִם מְדִיחִין אוֹתָן שְׁלֹשָׁה פְעָמִים בְּמִעוּטָהּ, עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים.

He would not break a hindleg of [the tamid]; rather, he would make a hole in [the area of] its knee and hang [it] from [that hole]. He would skin [the lamb] as he went down until he reached the [area of the] breast. He reached the breast, [and] cut off the head, and gave it to whoever won the privilege of [carrying] it. He cut off the feet, and gave them to whoever won the privilege of [carrying] them. He completed the skinning. He tore open the heart and removed its blood. He cut off the forelegs and gave them to whoever won the privilege of [carrying] them. He went up to the right hindleg, cut it off, and gave it to whoever won the privilege of [carrying] it, and the two testicles were [left attached] to it. He tore open [the body cavity], and thus it was completely revealed to him. He took the fat and put it on the place of the incision of the head, on top. He took the intestines and gave them to whoever had won the privilege of [carrying] them, [in order] to rinse them. They would rinse the stomach in the Rinsing Chamber, as much as it needs. The intestines would be rinsed at least three times, upon marble tables which [were] between the pillars.

Suggestions