משנה ג


החלו מעלין בגיזרין לסדר אש המערכה וכי כל העצים כשרים למערכה הין כל העצים כשרין למערכה חוץ משל זית ושל גפן אבל באלו רגילין במרביות של תאנה ושל אגוז ושל עץ שמן


ר' עובדיה מברטנורא


מעלין בגזירין


שני עצים ארוכים ומשופין היו נותנים לתוך אורך המערכה, דכתיב וביער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר, מלמד שטעונה שני עצים


וכי כל העצים כשרים למערכה


דקתני החלו מעלין בגזרין סתם ולא קא מפרש מאיזה מין של עצים היו הגיזרים. ומשני, הן, כלומר הכל כשרים חוץ משל זית ושל גפן דאסורין משום ישוב ארץ ישראל, לפי שהן טוענים פירות. ואית דאמרי טעמא, לפי שהן נעשים דשן מיד


מורביות


ענפים של תאנה. ודוקא תאנים רעות. דלא עבדי פירי


ושל עץ שמן


העושה שמן אפרסמון. ואני שמעתי, שהוא האילן שקורים לו בלע"ז פינ"ו, ובערבי צינובו"ר. ואע"ג דעץ מאכל הוא אין בו צורך כמו בגפן וזית, הלכך לא אסרוהו משום ישובה של ארץ ישראל כדרך שאסרו הגפן והזית


-----------------------


משנה ד


סידר המערכה גדולה מזרחה וחזיתה מזרחה וראשי הגיזרין הפנימים היו נוגעים בתפוח וריוח היה בין הגיזרים שהיו מציתין את האליתא משם


ר' עובדיה מברטנורא


מערכה גדולה


לפי שיש עוד מערכה אחרת, קרי להך מערכה גדולה. שלש מערכות היו שם בכל יום, אחת מערכה גדולה ששורפים עליה התמיד, והשנית מערכה פחותה ממנה והיא קרויה מערכה של קטורת, שנוטלים ממנה גחלים במחתה לקטורת שמקטירים בבוקר ובין הערבים, והשלישית אינה משמשת כלום אלא לקיום האש, דכתיב והאש על המזבח תוקד בו, זו מערכה שלישית של קיום האש


וחזיתה מזרחה


מראית פניה דהיינו הפתח והחלון של מערכה, לצד מזרח של מזבח


וראשי גיזרין


הפנימים היו ארוכים עד שהיו נוגעים בתפוח:


את האליתא


חריות וקסמין דקין תוחבין בין הגדולים להצית האש. ואליתא לשון אליה, על שם זנבות האודים


Tamid2: 3
הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בַּגִּזְרִין לְסַדֵּר אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה. וְכִי כָל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַּעֲרָכָה? הֵין! כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִין לַמַּעֲרָכָה, חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן. אֲבָל בְּאֵלּוּ רְגִילִין: בְּמֻרְבִּיּוֹת שֶׁל תְּאֵנָה וְשֶׁל אֱגוֹז וְשֶׁל עֵץ שֶׁמֶן.
They began bringing up logs to arrange the fire of the pyre. But are all the woods valid for the pyre? Yes! All the woods are valid for the pyre, except for that of an olive [tree] and of a vine. However, with these [woods] they were accustomed: with branches of a fig [tree], and of a nut [tree] and of an oil tree.
Tamid2: 4
סִדֵּר הַמַּעֲרָכָה גְדוֹלָה מִזְרָחָה, וְחָזִיתָהּ מִזְרָחָה; וְרָאשֵׁי הַגִּזְרִין הַפְּנִימִים הָיוּ נוֹגְעִים בַּתַּפּוּחַ; וְרֶוַח הָיָה בֵין הַגִּזְרִים, שֶׁהָיוּ מַצִּיתִין אֶת הָאֲלִיתָא מִשָּׁם.
[The Kohen] arranged the large pyre to-ward the east, and [the pyre’s] “face” [was] toward the east; and the heads of the inner logs would touch the mound; and there was space between the logs, for they would kindle the chips from there.