משנה ד

אחד אבני הכבש ואחד אבני המזבח מבקעת בית כרם וחופרין למטה מהבתולה ומביאים משם אבנים שלמות שלא הונף עליהן ברזל שהברזל פוסל בנגיעה ובפגימה לכל דבר נפגמה אחת מהן היא פסולה וכולן כשרות ומלבנים אותן פעמים בשנה אחת בפסח ואחת בחג וההיכל פעם אחת בפסח רבי אומר כל ערב שבת מלבנים אותו במפה מפני הדמים לא היו סדין אותן בכפיס של ברזל שמא יגע ויפסול שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם אינו בדין שיונף המקצר על המאריך

ר' עובדיה מברטנורא

מבקעת בית כרם

היו מביאים אותן

מן הבתולה

קרקע שלא חפרו שם מעולם

והפגימה

פוסלת באבנים

בכל דבר

ואפילו לא נפגמו בברזל

ומלבנים אותן

בסיד, פעמים בשנה

רבי אומר כו

לא פליג אתנא קמא, אלא מוסיף לומר דבכל ערב שבת היו מקנחים אותן במפה מפני הדמים

לא היו סדין אותו בכפיס

אמלתיה דתנא קמא מהדר, כשהיו מלבנים אותן בסיד פעמים בשנה, לא היו סדין אותן בכפות של בנאים שרגילים לסוד בו

--------------------------------

משנה ה

וטבעות היו לצפונו של מזבח ששה סדרים של ארבעה ארבעה ויש אומרים ארבע של ששה ששה שעליהן שוחטים את הקדשים בית המטבחיים היה לצפונו של מזבח ועליו שמנה עמודים ננסין ורביעין של ארז על גביהן ואונקליות של ברזל היו קבועין בהם ושלשה סדרים היו לכל אחד ואחד שבהם תולין ומפשיטין על שלחנות של שיש שבין העמודים

ר' עובדיה מברטנורא

וטבעות היו בצפונו של מזבח

לפי שלא היו כופתים את התמיד כדתנן במסכת תמיד, התקין יוחנן כהן גדול עשרים וארבע טבעות לעשרים וארבעה משמרות כהונה, והיו קבועות ברצפה עשויות כמין קשת שהיו מכניסים בהן צואר בהמה בשעת שחיטה ונועצים ראש הטבעת בארץ. והיו לצפונו של מזבח, לפי שקדשי קדשים שחיטתן בצפון

שמונה עמודים ננסים

עמודים של אבן נמוכין

ורביעין של ארז

חתיכות מרובעות של ארז היו על העמודים

ואונקליות

כעין מזלגות אנציני"ש בלע"ז

היו קבועין

באותן רביעין של ארז, ותולין בהן הבהמה

ושלשה סדרים

של אונקליות זו למעלה מזו היו בכל חתיכת עץ, לתלות בהמה גדולה או קטנה

על שלחנות של שיש

שעליהן מדיחין הקרבים, לפי שהשיש מקרר ומצנן ושומר הבשר שלא יסריח