Middos 2:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל חוץ ממי שאירעו דבר שהוא מקיף לשמאל מה לך מקיף לשמאל שאני אבל השוכן בבית הזה ינחמך שאני מנודה השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך דברי רבי מאיר אמר לו רבי יוסי עשיתן כאילו עברו עליו את הדין אלא השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך

ר' עובדיה מברטנורא

נכנסים דרך ימין ומקיפין דרך שמאל

כגון הנכנסים דרך שערי חולדה שהן מן הימין, מקיפין דרך שער הטדי

שאני אבל

נשאלין אותו מה לך להקיף לשמאל, ואמר שאני אבל, אומרים לו השוכן בבית הזה ינחמך וכו

עשיתן כאילו עברו עליו את הדין

אם הן אומרים לו כן, נראה כאלו חבריו עוותו הדין ונידוהו שלא כהלכה

יתן בלבך שתשמע לדברי חבירך

דהשתא משמע שהוא עשה שלא כדין וצריך תשובה. והלכה כר' יוסי

-----------------------------

משנה ג

לפנים ממנו סורג גבוה עשרה טפחים ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון חזרו וגדרום וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות לפנים ממנו החיל עשר אמות ושתים עשרה מעלות היו שם רום המעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ משל אולם כל הפתחים והשערים שהיו שם גובהן עשרים אמה ורחבן עשר אמות חוץ משל אולם כל הפתחים שהיו שם היו להן דלתות חוץ משל אולם כל השערים שהיו שם היו להן שקופות חוץ משער טדי שהיו שם שתי אבנים מוטות זו על גב זו כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב חוץ משער ניקנור מפני שנעשה בהן נס ויש אומרים מפני שנחשתן מצהיב

ר' עובדיה מברטנורא

לפנים

מחומת הר הבית

סורג

מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים, והיא עשויה מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבין אותן זו על זו באלכסון

וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות

כשמגיע כנגד כל פרצה ופרצה, משתחוה ומודה על אבדן מלכות יון

לפנים

מאותו סורג היה מקום פנוי עשר אמות, והוא נקרא חיל

ושתים עשרה מעלות היו שם

כדי לעלות משם לעזרת נשים

רום מעלה

כל מעלה מהן גבוהה מחברתה חצי אמה. וכן המעלה הראשונה גבוהה מן הקרקע חצי אמה

ושלחה

משך רוחב המעלה, דהיינו מקום דריסת הרגל, חצי אמה

חוץ משל אולם

חוץ מן המעלות שבין האולם ולמזבח שלא היו כולם כן, כדתנן בפרק ג

חוץ מפתח של אולם

דתנן לקמן באידך פרקין גבהו ארבעים אמה ורחבו עשרים

היו להן שקופות

אבן מונחת על שתי המזוזות שהדלת שוקף עליו. ושקופות לשון משקוף

מפני שנעשה בהן נס

כמו שמפורש ביומא פרק ג

מצהיבות

כמו מזהיבות, שמראיתן דומה לזהב לפיכך לא הוצרכו לעשותו של זהב

Middos2: 2

כָּל הַנִּכְנָסִין לְהַר הַבַּיִת נִכְנָסִין דֶּרֶךְ יָמִין וּמַקִּיפִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל, חוּץ מִמִּי שֶׁאֵרְעוֹ דָבָר, שֶׁהוּא מַקִּיף לִשְׂמֹאל. ”מַה לְךָ מַקִּיף לִשְׂמֹאל?” ”שֶׁאֲנִי אָבֵל”. ”הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יְנַחֶמְךָ”. ”שֶׁאֲנִי מְנֻדֶּה”. ”הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבָּם וִיקָרְבוּךָ”; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: עֲשִׂיתָן כְּאִלּוּ עָבְרוּ עָלָיו אֶת הַדִּין! אֶלָּא: ”הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבְּךָ וְתִשְׁמַע לְדִבְרֵי חֲבֵרֶיךָ וִיקָרְבוּךָ”.

All those entering the Temple Mount enter toward the right and circle and exit toward the left, except for one to whom something [adverse] occurred, for he would circle toward the left. “Why are you circling toward the left?” “Because I am a mourner.” “May the One Who dwells in this House comfort you.” “Because I was excommunicated.” “May the One Who dwells in this House instill [compassion] into [your colleagues’] hearts, that they should draw you close;” [these are] the words of R’ Meir. R’ Yose said to [R’ Meir]: You have made them out as if they overstepped the bounds of the law! Rather, [they should say:] “May He Who dwells in this House instill [reason] into your heart, that you should hearken to the words of your colleagues, and they shall then draw you close.”

Middos2: 3

לִפְנִים מִמֶּנּוּ סוֹרֵג, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פְרָצוֹת הָיוּ שָׁם, שֶׁפְּרָצוּם מַלְכֵי יָוָן. חָזְרוּ וּגְדָרוּם, וְגָזְרוּ כְנֶגְדָּם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת. לִפְנִים מִמֶּנּוּ הַחֵיל, עֶשֶׂר אַמּוֹת, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם, רוּם הַמַּעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ חֲצִי אַמָּה. כָּל הַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ חֲצִי אַמָּה, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. כָּל הַפְּתָחִים וְהַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, גָּבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה, וְרָחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. כָּל הַפְּתָחִים שֶׁהָיוּ שָׁם הָיוּ לָהֶן דְּלָתוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם הָיוּ לָהֶן שָׁקוֹפוֹת, חוּץ מִשַּׁעַר טָדִי, שֶׁהָיוּ שָׁם שְׁתֵּי אֲבָנִים מֻטּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ. כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם נִשְׁתַּנּוּ לִהְיוֹת שֶׁל זָהָב, חוּץ מִשַּׁעַר נִקָּנוֹר, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָהֶן נֵס; וְיֵשׁ אוֹמְרִים, מִפְּנֵי שֶׁנְּחֻשְׁתָּן מַצְהִיב.

Inside of [the Temple Mount wall was] the Soreg, ten handbreadths high, and there were thirteen breaches in it, breached by the Greek kings. [The Jews] once again fenced in [those breaches] and decreed thirteen prostrations corresponding to them. Inside of [the Soreg was] the Cheil, ten amos [long], and there were twelve steps there, the height of each step half an amah, and its tread half an amah. All the steps that were there [in the Temple], the height of each step [was] half an amah, and its tread [was] half an amah, except for those of the Antechamber. All the entryways and gateways that were there, their height [was] twenty amos, and their width [was] ten amos, except for that of the Antechamber. All the entryways that were there had doors, except for that of the Antechamber. All the gateways that were there had lintels, except for [the] Tadi Gate, for there were two stones leaning upon each other. All the [doors of the] gateways that were there were changed to gold, except for those of the Nikanor Gate because a miracle occurred with them; and some say, because their copper shone.

Suggestions