Kerisos 5:8-6:1 - Mishna Yomit

משנה ח

חתיכה של חלב וחתיכה של חלב נותר אכל את אחת מהן ואין ידוע את איזו מהם אכל מביא חטאת ואשם תלוי אכל את השניה מביא שלש חטאות אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה זה מביא חטאת ואשם תלוי וזה מביא חטאת ואשם תלוי רבי שמעון אומר זה חטאת וזה חטאת ושניהם מביאים חטאת אחת רבי יוסי אומר כל חטאת שהיא באה על חטא אין שנים מביאים אותה

ר' עובדיה מברטנורא

חתיכה של חלב וחתיכה של חלב נותר כו’

מביא חטאת משום חלב ואשם תלוי מחמת ספק של נותר, שהנותר בכרת כחלב. ואיסור נותר חל על איסור חלב לפי שהוא איסור מוסיף

מביא שלש חטאות

שתים משום חלב ואחת משום נותר. והוא שהיתה לו ידיעה בינתים. דאי לאו הכי אינו מביא אלא שתי חטאות, אחת משום חלב ואחת משום נותר. והאי דלא תני הכא שלש חטאות ואשם ודאי כדתני לעיל, משום דרוב נותר אין בו שוה פרוטה, דלא חזי למידי, ואשם מעילות אינו בא על פחות משום פרוטה

כל חטאת שהיא באה על חטא

לאפוקי חטאת יולדת שאינה באה על חטא. דסבר רבי יוסי ששתים מביאות אותה בשותפות ובתנאי, כדאמרינן בפרק קמא. ופסק הלכה, שאין חטאת באה בשותפות ואפילו חטאת של מחוסרי כפרה

———————

פרק ו

משנה א

המביא אשם תלוי ונודע לו שלא חטא אם עד שלא נשחט יצא וירעה בעדר דברי רבי מאיר וחכמים אומרים ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה רבי אליעזר אומר יקרב שאם אינו בא על חטא זה הרי הוא בא על חטא אחר אם משנשחט נודע לו הדם ישפך והבשר יצא לבית השרפה נזרק הדם הבשר יאכל רבי יוסי אומר אפילו הדם בכוס יזרק והבשר יאכל

ר' עובדיה מברטנורא

המביא אשם תלוי. יצא ויראה בעדר

עם שאר צאנו כחולין גמורים. דסבר ר' מאיר, כיון דלא צריך ליה לא מקדיש ליה

ירעה עד שיסתאב

דמתוך שלבו נוקפו בשעת ההפרשה ומתירא מספק החטא, גמר ומקדיש ליה ואע"פ שלא יצטרך, הלכך ירעה עד שיפול בו מום ויפלו דמיו לנדבה להביא מהן עולת נדבה. והלכה כחכמים

הדם ישפך

לאמה שבמקדש

לבית השריפה

ואע"ג דחולין שנשחטו בעזרה טעונים קבורה, האי הוי כזבח פסול שטעון שריפה

נזרק הדם

קודם שנודע לו

יאכל

הבשר. דרחמנא אמר והוא לא ידע ונסלח לו, בשעת סליחה לא תהא ידיעה. והכא נמי בשעת זריקת הדם דהיינו שעת סליחה לא היתה ידיעה, והרי גמר כל כפרת ספיקו, והוה ליה אשם תלוי כשר

אפילו הדם בכוס יזרק

דסבר רבי יוסי כלי שרת מקדשין את הפסול ליקרב, וכל העומד ליזרק כזרוק דמי, והוי כאילו נזרק הדם כבר קודם שהיתה לו ידיעה. ואין הלכה כר' יוסי

Kerisus5: 8

חֲתִיכָה שֶׁל־חֵלֶב וַחֲתִיכָה שֶׁל־חֵלֶב נוֹתָר, אָכַל אֶת־אַחַת מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ אֶת־אֵיזוֹ מֵהֶם אָכַל, מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי. אָכַל אֶת־הַשְּׁנִיָּה, מֵבִיא שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת. אָכַל אֶחָד אֶת־הָרִאשׁוֹנָה, וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת־הַשְּׁנִיָּה — זֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי, וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: זֶה חַטָּאת וְזֶה חַטָּאת, וּשְׁנֵיהֶם מְבִיאִים חַטָּאת אַחַת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל חַטָּאת שֶׁהִיא בָאָה עַל־חֵטְא, אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים אוֹתָהּ.

[If there was] a piece of cheilev and a piece of cheilev that was nossar, [if] he ate one of them, and it is not known which of them he ate, he must bring a chatas and an asham talui. [If] he ate the second [piece], he must bring three chataos. [If] one person ate the first [piece] and another came and ate the second [piece] — this one must bring a chatas and an asham talui, and that one must bring a chatas and an asham talui. R’ Shimon says: This one [brings] a chatas and that one [brings] a chatas, and both must bring a [third] chatas. R’ Yose says: Any chatas that comes for sin, two may not bring it.

Kerisus6: 1

הַמֵּבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁלֹּא חָטָא: אִם עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחַט, יֵצֵא וְיִרְעֶה בָעֵדֶר; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב; וְיִמָּכֵר, וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִקְרַב, שֶׁאִם אֵינוֹ בָא עַל חֵטְא זֶה, הֲרֵי הוּא בָא עַל חֵטְא אַחֵר. אִם, מִשֶּׁנִּשְׁחַט, נוֹדַע לוֹ, הַדָּם יִשָּׁפֵךְ, וְהַבָּשָׂר יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. נִזְרַק הַדָּם, הַבָּשָׂר יֵאָכֵל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ הַדָּם בַּכּוֹס, יִזָּרֵק, וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל.

[If] one brings an asham talui, and then discovers that he has not sinned: If it has not yet been slaughtered, it may go forth and graze with the flock; [these are] the words of R’ Meir. The Sages [however] say: It must graze until it develops a blemish; then it is sold and the proceeds deposited for a voluntary offering. R’ Eliezer says: It is sacrificed, for, if it is not brought for this sin, it may be brought for another sin. If, after it is slaughtered, it becomes known to him, the blood must be spilled, and the meat must be removed to the place of burning. [If] the blood had [already] been thrown, the meat may be eaten. R’ Yose says: Even if the blood is [still] in a vessel, it may be thrown, and the meat may be eaten.

Suggestions