Kerisos 1:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

על אלו חייבים על זדונם כרת ועל שגגתם חטאת ועל לא הודע שלהן אשם תלוי חוץ מן המטמא מקדש וקדשיו מפני שהוא בעולה ויורד דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אף המגדף שנאמר תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה יצא מגדף שאינו עושה מעשה

ר' עובדיה מברטנורא

ועל שגגתן חטאת

שגגה שחייבים עליה חטאת היא, כגון הבא על אחת מן העריות כסבור שהיא אשתו, והעובד עבודה זרה שמשתחוה לה כסבור זיבוח וקיטור וניסוך אסרה תורה ולא השתחויה, והמחלל את השבת כסבור חול הוא, וכן כל כיוצא בזה שיודע בעיקר האיסור אלא שנעלם ממנו זה המעשה שעושה. אבל האומר מותר לגמרי, דעוקר כל הגוף, כגון האומר אין שבת בתורה, אין עבודה זרה בתורה, לא שוגג הוא זה אלא אנוס גמור הוא ופטור

לא הודע

כגון שני זיתים אחד של חלב ואחד של שומן, אכל אחד מהם ואינו יודע איזה מהן אכל. אשתו ואחותו עמו במטה, בא על אחת מהן ואינו יודע על איזו מהן בא

אשם תלוי

לפי שבא על הספק קרוי אשם תלוי, שתולה ומגין עליו מן היסורים, ואינו מכפר, שאם נודע אליו אח"כ בבירור שחטא, מביא חטאת קבועה

המטמא מקדש וקדשיו

שנכנס למקדש כשהוא טמא, או אכל קדשים בטומאה

מפני שהוא בעולה ויורד

ואין אשם תלוי בא אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת קבועה, והאי הואיל ושגגתו בעולה ויורד, אין בלא הודע שלו אשם תלוי

אף המגדף

אין מביאין על שגגתו חטאת, ועל לא הודע שלו נמי אין חייבים אשם תלוי. דרחמנא אמר גבי חטאת, לעושה בשגגה, פרט למגדף שאין בו מעשה. והלכה כחכמים

--------------------------------

משנה ג

יש מביאות קרבן ונאכל ויש מביאות ואינו נאכל ויש אינן מביאות אלו מביאות קרבן ונאכל המפלת כמין בהמה חיה ועוף דברי רבי מאיר וחכמים אומרים עד שיהא בו מצורת האדם המפלת סנדל או שליא ושפיר מרוקם והיוצא מחותך וכן שפחה שהפילה מביאה קרבן ונאכל

ר' עובדיה מברטנורא

כמין בהמה חיה ועוף

הואיל ונאמרה בהן יצירה כאדם. ואין הלכה כר' מאיר

סנדל

ולד הוא, אלא שנפחתה צורתו. ולשון סנדל, שנאוי ודל. כך מצאתי. ורבותי פירשו שהיא חתיכת בשר עשויה כצורות סנדל ורגילה לבוא עם ולד

שליא

שאין שליא בלא ולד

שפיר מרוקם

עור שהולד מרוקם בו שיש בתוכו צורת אברים קטנים. ולפי שעשוי כשפופרת של ביצה קרוי שפיר

וכן שפחה שהפילה

דסלקא דעתך אמינא כי קאמרינן כל מצות שהאשה חייבת בה עבד חייב בה, הני מילי מצוות השוות באיש ובאשה, אבל יולדת דבנשים איתא ובאנשים ליתא אימר לא תחייב שפחה, להכי תני וכן שפחה שהפילה

Kerisus1: 2

עַל־אֵלּוּ חַיָּבִים עַל זְדוֹנָם כָּרֵת, וְעַל־שִׁגְגָתָם חַטָּאת, וְעַל לֹא הוֹדַע שֶׁלָּהֶן אָשָׁם תָּלוּי, חוּץ מִן הַמְטַמֵּא מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְעוֹלֶה וְיוֹרֵד; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הַמְגַדֵּף, שֶׁנֶּאֱמַר:,,תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה.“ יָצָא מְגַדֵּף שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה.

For these, one is liable to kares for a willful transgression, and for their inadvertent transgression, a chatas, and for their doubtful transgression, an asham talui, with the exception of one who contaminated the Temple or its consecrated foods, because he requires a variable-offering; [these are] the words of R’ Meir. The Sages say: Neither does the one who blasphemes, as it is said (Num. 15:29): One law shall be for you, for the one who acts in error. This excludes the blasphemer, who does not perform any action.

Kerisus1: 3

יֵשׁ מְבִיאוֹת קָרְבָּן וְנֶאֱכָל, וְיֵשׁ מְבִיאוֹת וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, וְיֵשׁ שֶׁאֵינָן מְבִיאוֹת. אֵלּוּ מְבִיאוֹת קָרְבָּן וְנֶאֱכָל: הַמַּפֶּלֶת כְּמִין בְּהֵמָה, חַיָּה, וָעוֹף; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ מִצּוּרַת הָאָדָם. הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל, אוֹ שִׁלְיָא, וּשְׁפִיר מְרֻקָּם, וְהַיּוֹצֵא מְחֻתָּךְ. וְכֵן, שִׁפְחָה שֶׁהִפִּילָה מְבִיאָה קָרְבָּן וְנֶאֱכָל.

Some [women] bring an offering and it is eaten, and some bring an offering and it is not eaten, and some do not bring [any offering]. The following bring an offering and it is eaten: She who aborts something resembling an animal, beast, or bird; [these are] the words of R’ Meir. The Sages, however, say: Unless it has something of human form. She who aborts a sandal, or an amniotic sac, or a fashioned shell, or a fetus that came out in segments. Likewise, a slavewoman who aborted must bring an offering and it is eaten.

Suggestions