Temurah 6:5-7:1

משנה ה

כל האסורים על גבי המזבח ולדותיהן מותרים ולד טרפה רבי אליעזר אומר לא יקרב על גבי המזבח וחכמים אומרים יקרב רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כשרה שינקה מן הטרפה פסולה מעל גבי המזבח כל הקדשים שנעשו טרפה אין פודין אותם שאין פודים את הקדשים להאכילן לכלבים

ר' עובדיה מברטנורא

כל האסורים לגבי המזבח

כגון בהמה שנרבעה כשהיא חולין ואח"כ נתעברה וילדה, הולד מותר לקרבן, שהזכר של היתר שבא על בהמה זו והיא שהיא אסורה, שניהן גרמו לולד שיבוא, וזה וזה גורם מותר. אבל נרבעה כשהיא מעוברת, הולד פסול לקרבן, דהיא וולדה נרבעו

ולד טריפה

לא יקרב. אבל להדיוט דברי הכל שרי, דלאו מגופה קא רבי. ופלוגתא היא באלו טריפותאיכא למאן דאמר טריפה יולדת, ואיכא למאן דאמר טריפה אינה יולדת. למאן דאמר טריפה יולדת משכחת לה כגון שנטרפה ולבסוף עיברה, ובהא פליגי, דר' אליעזר סבר זה וזה גורם אסור, ורבנן סברי זה וזה גורם מותר. ולמאן דאמר טריפה אינה יולדת משכחת לה כגון שעיברה ולבסוף נטרפה, ובהא פליגי, דר' אליעזר סבר עובר ירך אמו הוא, ורבנן סברי עובר לאו ירך אמו הוא. ואין הלכה כר' אליעזר

כשרה שינקה מן הטריפה פסולה

כל אותו היום שינקה מעת לעת היא פסולה להקרבה, הואיל ויכולה לעמוד על אותו חלב בלא אכילה אחרת, ואינו מתאכל ממעיה עד שישלם מעת לעת. אבל לאחר שנתאכל ממעיה מודה ר"ח שהיא כשרה, דאפילו בהמה שנתפטמה בכרשיני עבודה זרה הכל מודים שהיא כשרה למזבח. ואין הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס

שאין פודים את הקדשים להאכילן לכלבים

דבפסולי המוקדשים שנפדו כתיב תזבח ואכלת בשר, ודרשינן תזבח ולא גיזה, ואכלת ולא לכלביך, בשר ולא חלב

פרק ז

משנה א

יש בקדשי מזבח מה שאין בקדשי בדק הבית ויש בקדשי בדק הבית מה שאין בקדשי מזבח שקדשי מזבח עושים תמורה וחייבין עליהם משום פגול נותר וטמא ולדן וחלבן אסור לאחר פדיונם והשוחטם בחוץ חייב ואין נותנים מהם לאומנים בשכרן מה שאין כן בקדשי בדק הבית

ר' עובדיה מברטנורא

יש בקדשי מזבח. שקדשי מזבח עושים תמורה

ודוקא בהמות של קדשי מזבח. אבל עופות ומנחות אין עושין תמורה. וקדשי בדק הבית אין עושין תמורה, לעיל בסוף פרק קמא ממעטינן לקדשי בדק הבית מקרא דלא עבדי תמורה

משום פגול ונותר וטמא

כולהו בשלמים כתיבי, ושלמים בכלל כל הקדשים היו, ולמה יצאו, להקיש אליהן, לומר לך מה שלמים מיוחדים קדשי מזבח, אף כל קדשי מזבח

ולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן

חלבן, דכתיב בשר, ולא חלב. ולדן כגון דאיעבר לפני פדיונן ואוליד לאחר פדיונן, דלית להו תקנתא לאקרובינהו, דמכוח קדושה דחויה קא אתיא, לפרקינהו, לא אלימא מלתא למתפס פדיונן. אבל נתעברו לאחר פדיונן, כולד צבי ואיל נינהו ומותרים. ובקדשי בדק הבית אפילו איעבור קודם פדיונן מותרים, דלא אקדשינהו אלא לדמי ולא חמירא קדושתייהו כולי האי

ואין נותנים מהם

מקדשי מזבח

לאומנים

שבונים במקדש

בשכרן

שהם נוטלים שכר מקדשי בדק הבית, דאמר רחמנא ועשו לי מקדש, לי משלי, דהיינו מקדשי בדק הבית