משנה ג
איזהו מחיר כלב האומר לחבירו הא לך טלה זה תחת כלב זה וכן שני שותפין שחלקו אחד נטל עשרה ואחד נטל תשעה וכלב שכנגד הכלב אסורים שעם הכלב מותרים אתנן כלב ומחיר זונה הרי אלו מותרים שנאמר שנים ולא ארבעה ולדותיהן מותרים שנאמר הן ולא ולדותיהן
ר' עובדיה מברטנורא
אחד נטל עשרה טלאים ואחד נטל תשעה טלאים וכלב
כנגד העשרה טלאים שנטל חברו. העשרה טלאים שכנגד התשעה וכלב, כולם אסורים משום מחיר כלב. והתשעה שעם הכלב מותרים. ובגמרא פריך, אמאי שכנגד הכלב כולם אסורים, ניפוק חד להדי כלבא והנך כולהו לישתרו. ומשני, הכא במאי עסקינן כגון דטפי דמי כלב מחד מינייהו, שאין באותן שכנגדו טלה שוה דמי הכלב, דהשתא שייכי דמי הכלב בכולהו. כגון שאותן שכנגדן שוין כל אחד דינר דהוי עשרה דינרין, ואותן תשעה שעמו שוין כל אחד דינר חסר מעה דהיינו תשעה דינרים פחות תשע מעות, והכלב שוה דינר ותשע מעות, נמצא באותן עשרה שכנגד התשעה וכלב יש בהן תשעה, שבכל אחד מהן יש בו מעה מחיר כלב, והעשירי כולו מחיר כלב
שנים ולא ארבעה
שניהם דכתב קרא פלגינא ליה כאילו כתב שנים הן. שנים, אשמועינן דוקא אתנן זונה ומחיר כלב ולא ארבעה אתנן כלב ומחיר זונה. והן, משמע הן ולא ולדותיהן
משנה ד
נתן לה כספים הרי אלו מותרין יינות שמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב על גבי מזבח אסור נתן לה מוקדשין הרי אלו מותרין עופות הרי אלו אסורין שהיה בדין מה אם המוקדשין שהמום פוסל בהם אין אתנן ומחיר חל עליהם עופות שאין המום פוסל בהן אינו בדין שלא יהא אתנן ומחיר חל עליהן תלמוד לומרלכל נדר להביא את העוף
ר' עובדיה מברטנורא
נתן לה כספים הרי אלו מותרים
לקנות מהן בהמה לקרבן וסולת למנחות
יינות שמנים וסלתות אסורים
אבל חטים ועשאן סולת זיתים ועשאן שמן ענבים ועשאן יין, הרי אלו מותרים, דדרשינן שניהם, הם ולא שנוייהן ולא ולדותיהן
נתן לה מוקדשים
כגון הפריש טלה על פסחו ולאחר זמן אמר לזונה הבעלי לי והימני על פסחי באתננך. סלקא דעתך אמינא הואיל ואדם רשאי למנות אחרים על פסחו, ממוניה הוא, ואימא ליחול עליה אתנן, קמשמע לן דלא. דאמר קרא לכל נדר, להוציא את הנדור כבר
עופות
של חולין
הרי אלו
פסולים להקרבה, שאתנן ומחיר חל עליהן
עופות שאין המום פוסל בהן
דאמר קרא תמים זכר בבקר בכשבים, תמות וזכרות בבהמות, ואין תמות וזכרות בעוף
לכל נדר
כל, להביא את העוף, שאף הוא בא בנדר, שאתנן ומחיר חלים עליו