Temurah 6:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

איזהו מחיר כלב האומר לחבירו הא לך טלה זה תחת כלב זה וכן שני שותפין שחלקו אחד נטל עשרה ואחד נטל תשעה וכלב שכנגד הכלב אסורים שעם הכלב מותרים אתנן כלב ומחיר זונה הרי אלו מותרים שנאמר שנים ולא ארבעה ולדותיהן מותרים שנאמר הן ולא ולדותיהן

ר' עובדיה מברטנורא

אחד נטל עשרה טלאים ואחד נטל תשעה טלאים וכלב

כנגד העשרה טלאים שנטל חברו. העשרה טלאים שכנגד התשעה וכלב, כולם אסורים משום מחיר כלב. והתשעה שעם הכלב מותרים. ובגמרא פריך, אמאי שכנגד הכלב כולם אסורים, ניפוק חד להדי כלבא והנך כולהו לישתרו. ומשני, הכא במאי עסקינן כגון דטפי דמי כלב מחד מינייהו, שאין באותן שכנגדו טלה שוה דמי הכלב, דהשתא שייכי דמי הכלב בכולהו. כגון שאותן שכנגדן שוין כל אחד דינר דהוי עשרה דינרין, ואותן תשעה שעמו שוין כל אחד דינר חסר מעה דהיינו תשעה דינרים פחות תשע מעות, והכלב שוה דינר ותשע מעות, נמצא באותן עשרה שכנגד התשעה וכלב יש בהן תשעה, שבכל אחד מהן יש בו מעה מחיר כלב, והעשירי כולו מחיר כלב

שנים ולא ארבעה

שניהם דכתב קרא פלגינא ליה כאילו כתב שנים הן. שנים, אשמועינן דוקא אתנן זונה ומחיר כלב ולא ארבעה אתנן כלב ומחיר זונה. והן, משמע הן ולא ולדותיהן

משנה ד

נתן לה כספים הרי אלו מותרין יינות שמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב על גבי מזבח אסור נתן לה מוקדשין הרי אלו מותרין עופות הרי אלו אסורין שהיה בדין מה אם המוקדשין שהמום פוסל בהם אין אתנן ומחיר חל עליהם עופות שאין המום פוסל בהן אינו בדין שלא יהא אתנן ומחיר חל עליהן תלמוד לומרלכל נדר להביא את העוף

ר' עובדיה מברטנורא

נתן לה כספים הרי אלו מותרים

לקנות מהן בהמה לקרבן וסולת למנחות

יינות שמנים וסלתות אסורים

אבל חטים ועשאן סולת זיתים ועשאן שמן ענבים ועשאן יין, הרי אלו מותרים, דדרשינן שניהם, הם ולא שנוייהן ולא ולדותיהן

נתן לה מוקדשים

כגון הפריש טלה על פסחו ולאחר זמן אמר לזונה הבעלי לי והימני על פסחי באתננך. סלקא דעתך אמינא הואיל ואדם רשאי למנות אחרים על פסחו, ממוניה הוא, ואימא ליחול עליה אתנן, קמשמע לן דלא. דאמר קרא לכל נדר, להוציא את הנדור כבר

עופות

של חולין

הרי אלו

פסולים להקרבה, שאתנן ומחיר חל עליהן

עופות שאין המום פוסל בהן

דאמר קרא תמים זכר בבקר בכשבים, תמות וזכרות בבהמות, ואין תמות וזכרות בעוף

לכל נדר

כל, להביא את העוף, שאף הוא בא בנדר, שאתנן ומחיר חלים עליו

Temurah6: 3

אֵיזֶה הוּא מְחִיר כֶּלֶב? הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ,,הֵא לְךָ טָלֶה זֶה תַּחַת כֶּלֶב זֶה”. וְכֵן שְׁנֵי שֻׁתָּפִין שֶׁחָלְקוּ, אֶחָד נָטַל עֲשָׂרָה, וְאֶחָד נָטַל תִּשְׁעָה וְכֶלֶב, שֶׁכְּנֶגֶד הַכֶּלֶב — אֲסוּרִים, שֶׁעִם הַכֶּלֶב — מֻתָּרִים. אֶתְנַן כֶּלֶב וּמְחִיר זוֹנָה — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,שְׁנַיִם”, וְלֹא אַרְבָּעָה. וַלְדוֹתֵיהֶן מֻתָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,הֵן”, וְלֹא וַלְדוֹתֵיהֶן.

What is a dog’s exchange? If one says to his fellow, “Take this lamb in exchange for this dog.” Similarly, [if] two partners divided [their animals between them], one took ten [lambs] and one took nine [lambs] and a dog, [the lambs] that are [taken] against the dog are prohibited, [while those] that are [taken] with the dog are permitted. A dog’s wage and a harlot’s exchange, these are permitted, as it is stated: “two,” and not four. The offspring [of an esnan and of a mechir kelev] are permitted, as it is stated: “they,” and not their offspring.

Temurah6: 4

נָתַן לָהּ כְּסָפִים — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. יֵינוֹת, שְׁמָנִים, וּסְלָתוֹת, וְכָל דָּבָר שֶׁכְּיּוֹצֵא בוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ — אָסוּר. נָתַן לָהּ מֻקְדָּשִׁין — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. עוֹפוֹת — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. שֶׁהָיָה בַדִּין: מָה אִם הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶם, אֵין אֶתְנָן וּמְחִיר חָל עֲלֵיהֶן, עוֹפוֹת שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן, אֵינוֹ בַדִּין שֶׁלֹּא יְהֵא אֶתְנָן וּמְחִיר חָל עֲלֵיהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ,,לְכָל־נֶדֶר”, לְהָבִיא אֶת הָעוֹף.

[If] he gave [the harlot] coins, they are per-mitted. Wine, oil, flour, or any similar item that can be offered on the Altar, is prohibited. [If] he gave [the harlot] consecrated items, they are permitted. [If he gave her] birds, they are prohibited. For logic would dictate, if consecrated [animals], which a blemish disqualifies, are not subject to [the disqualification of] a [harlot’s] wage and a [dog’s] exchange, birds, which a blemish does not disqualify, is it not logical [to assume] that they are not subject to [the disqualification of] a harlot’s wage and a dog’s exchange? Scripture therefore states: For any vow, to include a bird.

Suggestions