Temurah 5:5-6

משנה ה


הרי זו תחת זו תמורת זו חלופת זו הרי זו תמורה זו מחוללת על זו אינו תמורה ואם היה הקדש בעל מום יוצא לחולין וצריך לעשות דמים


ר' עובדיה מברטנורא


תחת זו חליפת זו תמורת זו


כולן לשון תמורה הן


מחוללת


לשון חילול הוא. ולא אמר כלום, שאין בהמת קודש תמימה יוצאה לחולין


ואם היה הקדש בעל מום יצא לחולין


אע"פ שאינו שוה כמו ההקדש בעל מום. דדבר תורה אפילו הקדש שוה מאה מנה שחללו על שוה פרוטה, מחולל. ואע"פ שיצא לחולין מן התורה, צריך לעשות דמים מדרבנן, כלומר, להשלים הדמים שלא יתאנה ההקדש. אבל מן התורה אין אונאה להקדש, דכתיב אל תונו איש את אחיו, אחיו ולא הקדש


משנה ו


הרי זו תחת חטאת ותחת עולה לא אמר כלום תחת חטאת זו ותחת עולה זו תחת חטאת ותחת עולה שיש לו בתוך הבית היה לו דבריו קיימין אם אמר על בהמה טמאה ועל בעלת מום הרי אלו עולה לא אמר כלום הרי אלו לעולה ימכרו ויביא בדמיהם עולה


ר' עובדיה מברטנורא


תחת חטאת או עולה


סתם ולא אמר תחת חטאת זו או עולה זו


לא אמר כלום


דכתיב לא יחליפנו ולא ימיר אותו, עד שיהיה ההקדש ידוע ומיוחד כשממיר בו


תחת חטאת זו


והיתה חטאת עומדת לפניו


הרי אלו לעולה


משמע לדמי עולה. דאי אינהו גופייהו בעי לאקרובי, הוה אמר הרי אלו עולה


Temurah5: 5
»הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ», «תְּמוּרַת זוֹ», «חֲלִיפַת זוֹ» — הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה. «זוֹ מְחֻלֶּלֶת עַל זוֹ» — אֵינוֹ תְּמוּרָה. וְאִם הָיָה הֶקְדֵּשׁ בַּעַל מוּם — יוֹצֵא לְחֻלִּין, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּמִים.
[If one declares,] “This [unconsecrated ani-mal] is hereby in place of this [offering],” “the substitute of this,” [or], “the exchange of this,” [the unconsecrated animal] thereby becomes a temurah. [However, if he declares,] “This [offering] is hereby deconsecrated onto that [unconsecrated animal],” [the unconsecrated animal] is not a temurah. But if the consecrated animal was blemished, then it becomes unconsecrated, but he must make up its value.
Temurah5: 6
»הֲרֵי זוֹ תַּחַת חַטָּאת», וְ»תַחַת עוֹלָה» — לֹא אָמַר כְּלוּם. «תַּחַת חַטָּאת זוֹ», וְ»תַחַת עוֹלָה זוֹ», «תַּחַת חַטָּאת» וְ»תַחַת עוֹלָה שֶׁיֶּשׁ לִי בְתוֹךְ הַבַּיִת»; הָיָה לוֹ — דְּבָרָיו קַיָּמִין. אִם אָמַר עַל בְּהֵמָה טְמֵאָה, וְעַל בַּעֲלַת מוּם: «הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלָה» — לֹא אָמַר כְּלוּם. «הֲרֵי אֵלּוּ לְעוֹלָה» — יִמָּכְרוּ וְיָבִיא בִדְמֵיהֶם עוֹלָה.
[If one declares,] “This [animal] is hereby in place of a chatas,” or, “in place of an olah,” he has not said anything. [However, if he declares,] “In place of this chatas,” or “in place of this olah,” or “in place of a chatas,” or “in place of an olah” “that I have in the house”; if he had [such an offering], his words stand.  If one declared regarding a nonkosher animal or blemished animal, “These are hereby an olah,” he has not said anything. “These are hereby for an olah,” [then] they are sold and he brings with their proceeds an olah.