Temurah 5:3-4

משנה ג

האומר ולדה של זו עולה והיא שלמים דבריו קיימים היא שלמים וולדה עולה הרי זו ולד שלמים דברי רבי מאיר אמר רבי יוסי אם לכן נתכוין מתחלה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת דבריו קיימים ואם משאמר הרי זו שלמים נמלך ואמר ולדה עולה הרי זו ולד שלמים

ר' עובדיה מברטנורא

האומר

על ולדה של בהמה מעוברת

ולדה של זו עולה והיא שלמים דבריו קיימין

שהרי קדושת הולד קדמה. אבל אמר היא שלמים ברישא, לה ולכל דאית בה אקדשה, והוי כמקדיש שתי בהמות לשלמים, וכי הדר ואמר ולדה עולה, הוי הולד שלמים. והכא לא שייך למימר בהוייתן ובמעי אמן, דכי אמרינן בהוייתן ולא במעי אמן, הני מילי בהקדישה ולבסוף נתעברה, דאיהו לא אתפסיה לעובר שום קדושה, אלא מקדושת אמיה קא קדיש. אבל במקדיש מעוברת, חשיב עובר לקבולי קדושה. ור' מאיר אית ליה תפוס לשון ראשון

אם לכך נתכון מתחלה

כשאמר היא שלמים לא נתכוין לולדה

הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת

שאין הפה יכול לדבר שני דברים כאחת

דבריו קיימין

דאף בגמר דבריו אדם נתפס

נמלך ואמר ולדה עולה

אע"פ שחזר בו תוך כדי דבור ואמר ולדה עולה, לא אמר כלום, הואיל ובשעה שהקדיש אמו לשלמים לא נתכוין שיהיה הולד עולה. משום דקיימא לן כל תוך כדי דבור כדבור דמי, חוץ ממקדיש ומימר ומגדף ועובד עבודה זרה ומקדש ומגרש, דהנך ששה אין החזרה מועלת בהן אע"פ שחזר בו תוך כדי דבור. והלכה כר' יוסי

משנה ד

הרי זו תמורת עולה ותמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר אמר רבי יוסי אם לכן נתכוין מתחלה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת דבריו קיימין ואם משאמר תמורת עולה נמלך ואמר תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה

ר' עובדיה מברטנורא

תמורת עולה תמורת שלמים

גרסינן, ולא גרסינן ותמורת שלמים

הרי זו תמורת עולה

דתפוס לשון ראשון

דבריו קיימין

וחציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים. והאי דלא קאמר תמורת עולה ושלמים ואמר תמורה אתרווייהו, משום דסבר אי אמינא תמורת עולה ושלמים תהיה קדושה ולא קריבה, כדין האומר חציה עולה וחציה שלמים שהיא קדושה ואינה קריבה, וטעה בהכי וסבר אימר תמורה אכל חד וחד כי היכי דתהוי קדושה גמורה ליקרב, הלכך אע"ג דאמר כי האי לישנא, לתרווייהו אכוין, ותרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים, ובהכי עסקינן כגון שהיו לפניו עולה ושלמים כשהמיר את זו בהן. והלכה כר' יוסי