Erchin 8:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

מחרים אדם מצאנו ומבקרו מעבדיו ומשפחותיו הכנענים ומשדה אחוזתו ואם החרים את כולן אינן מוחרמין דברי רבי אלעזר אמר רבי אלעזר בן עזריה מה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים את כל נכסיו על אחת כמה וכמה שיהא אדם חייב להיות חס על נכסיו

ר' עובדיה מברטנורא

מחרים אדם מצאנו

מקצת צאנו אומר הרי הן חרם ונותנן לכהן

ואם החרים את כולן

שלא שייר לעצמו כלום

אינן מוחרמין

דאמר קרא מכל אשר לו מאדם ומשדה אחוזתו מכל אשר לו אלו מטלטלין ולא כל מטלטלין מאדם אלו עבדיו ושפחותיו כנענים ולא כולן ומשדה אחוזתו ולא כולה ואין הלכה כר 'אלעזר בן עזריה אלא לכתחילה לא יחרים את כולן אבל אם החרים מוחרמים

להיות חס על נכסיו

שלא יבזבזם להדיוט

________________________

משנה ה

המחרים בנו ובתו עבדו ושפחתו העברים ושדה מקנתו אינן מוחרמים שאין אדם מחרים דבר שאינו שלו כהנים ולוים אינן מחרימין דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר הכהנים אינן מחרימין שהחרמים שלהם הלוים מחרימים שאין החרמים שלהן רבי אומר נראים דברי רבי יהודה בקרקעות שנאמר כי אחוזת עולם היא להם ודברי רבי שמעון במטלטלים שאין החרמים שלהם

ר' עובדיה מברטנורא

שאין אדם מחרים דבר שאינו שלו

ובתו נהי דיכול למכרה בקטנותה אינו יכול למכרה בנערותה

שהחרמים שלהם

דכתיב כל חרם בישראל לך יהיה וכיון דדידיה הוי מה הנאה בכך אם היה מחרים איהו גופיה זכי ביה ולא יהיב ליה לכהן אחר

נראין דברי ר' יהודה

הכי קאמר נראין דברי ר' יהודה לר' שמעון דמודה לו ר' שמעון לר' יהודה וסובר כמותו בקרקעות ולא דיבר ר' שמעון אלא במטלטלין לפי שאין החרמים של לוים ור' יהודה סבר הוקשו מטלטלין לשדה אחוזה דכתיב מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחוזתו מה שדה אחוזה אין הלוים מחרימים כדכתיב כי אחוזת עולם היא להם אף מטלטלין אין לוים מחרימים ור' שמעון לית ליה האי הקישא ומדנחית רבי לפרושי מלתיה דר' שמעון במה מודה לרבי יהודה ובמה נחלק עליו ש"מ דהלכה כר' שמעון

Erchin8: 4

מַחֲרִים אָדָם מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ, מֵעֲבָדָיו וּמִשִּׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים, וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ; וְאִם הֶחֱרִים אֶת־כֻּלָּן, אֵינָן מֻחְרָמִין; דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה: מָה אִם לַגָּבוֹהַּ אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהַחֲרִים אֶת־כָּל־נְכָסָיו, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּהֵא אָדָם חַיָּב לִהְיוֹת חָס עַל־נְכָסָיו.

A person may declare cherem part of his flock or his cattle, some of his male and female Canaanite slaves, or part of his ancestral land; but if he declared all of them to be cherem, they do not become cherem; [these are] the words of R’ Elazar. R’ Elazar ben Azaryah said: If one may not declare all his property cherem to the Most High, how much more so must a person spare his property!

Erchin8: 5

הַמַּחֲרִים בְּנוֹ וּבִתּוֹ, עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, וּשְׂדֵה מִקְנָתוֹ, אֵינָן מֻחְרָמִים, שֶׁאֵין אָדָם מַחֲרִים דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם אֵינָן מַחֲרִימִין; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַכֹּהֲנִים אֵינָן מַחֲרִימִין, שֶׁהַחֲרָמִים שֶׁלָּהֶם; הַלְוִיִּם מַחֲרִימִים, שֶׁאֵין הַחֲרָמִים שֶׁלָּהֶן. רַבִּי אוֹמֵר: נִרְאִים דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּקַרְקָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם הוּא לָהֶם;“ וְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּמִטַּלְטְלִים, שֶׁאֵין הַחֲרָמִים שֶׁלָּהֶם.

[If] someone declares cherem his son or daughter, his Hebrew manservant or maidservant, and his acquired land, they do not become cherem, because a person cannot render cherem something that is not his. Kohanim and Leviim cannot declare a cherem; [these are] the words of R’ Yehudah. R’ Shimon says: Kohanim cannot declare a cherem, because the charamim belong to them; [however,] Leviim can declare a cherem, because the charamim do not belong to them. Rabbi said: The view of R’ Yehudah is indicated with respect to real property, as it says (Lev. 25:34): For it is an eternal holding for them; and the view of R’ Shimon with respect to movable property, inasmuch as the charamim do not belong to them.

Suggestions