Kilaim 1:9-3:1 - Daf Hayomi Shas Mishnayos

Kilaim1: 9

הַטּוֹמֵן לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת תַּחַת הַגֶּפֶן — אִם הָיוּ מִקְצָת עָלָיו מְגֻלִּין, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וְלֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית, וְלֹא מִשּׁוּם מַעַשְׂרוֹת, וְנִטָּלִים בְּשַׁבָּת. הַזּוֹרֵעַ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה כְּאַחַת, הֲרֵי זֶה כִּלְאַיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ כִּלְאַיִם עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּי חִטִּים וּשְׂעוֹרָה, אוֹ חִטָּה וּשְׁתֵּי שְׂעוֹרִים, אוֹ חִטָּה, וּשְׂעוֹרָה וְכֻסֶּמֶת.

[If] someone stores turnips or radishes under a grapevine — if some of their leaves are exposed, he need not be concerned about kilayim, nor about sheviis, nor about tithes, and they may be taken on the Sabbath. [If] someone sows a wheat grain and a barley grain together, this is kilayim. R’ Yehudah says: It is not kilayim until there are two wheat grains and one barley grain, or a wheat grain and two barley grains, or a wheat grain, a barley grain and a spelt grain.

Kilaim2: 1

כָּל סְאָה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רֹבַע מִמִּין אַחֵר, יְמַעֵט. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יָבֹר. בֵּין מִמִּין אֶחָד בֵּין מִשְּׁנֵי מִינִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִמִּין אֶחָד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל שֶׁהוּא כִלְאַיִם בִּסְאָה מִצְטָרֵף לְרֹבַע.

Any se’ah in which there is a quarter[-kav] of a different kind, he must reduce. R’ Yose says: He must remove. [This applies] whether it is of one kind and whether it is of two kinds. R’ Shimon says: They spoke only of one kind. But the Sages say: Whatever is kilayim with the se’ah can be added together [to constitute] a quarter[-kav].

Kilaim2: 2

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? תְּבוּאָה בִתְבוּאָה, וְקִטְנִית בְּקִטְנִית, תְּבוּאָה בְקִטְנִית, וְקִטְנִית בִּתְבוּאָה. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: זֵרְעוֹנֵי גִנָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין מִצְטָרְפִין אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּנוֹפֵל לְבֵית סְאָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ לְהַחְמִיר, כָּךְ אָמְרוּ לְהָקֵל. הַפִּשְׁתָּן בַּתְּבוּאָה מִצְטָרֶפֶת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּנוֹפֵל לְבֵית סְאָה.

With what are these things said? Grain in grain, legume in legume, grain in legume, legume in grain. In truth, they said: Garden seeds which are not eaten combine to one twenty-fourth of what is sown in a beis se’ah. R’ Shimon says: Just as they said to be stringent, so did they say to be lenient. Flax in grain combines to one twenty-fourth of what is sown in a beis se’ah.

Kilaim2: 3

הָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה חִטִּים, וְנִמְלַךְ לְזָרְעָהּ שְׂעוֹרִים — יַמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתַּתְלִיעַ, וְיוֹפַךְ, וְאַחַר כָּךְ יִזְרָע. אִם צִמְּחָה, לֹא יֹאמַר: ,,אֶזְרַע וְאַחַר כָּךְ אוֹפַךְ“; אֶלָּא, הוֹפֵךְ וְאַחַר כָּךְ זוֹרֵעַ. כַּמָּה יְהֵא חוֹרֵשׁ? כְתַלְמֵי הָרְבִיעָה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁלֹּא יְשַׁיֵּר רֹבַע לְבֵית סְאָה.

[If] his field was planted with wheat, and he reconsidered [and decided] to plant it with barley — he waits for it until it germinates, he turns [the soil], and afterwards he can plant. If it sprouted, he cannot say: ‘‘I will plant and afterwards turn [the soil]’’; rather, he must turn [it] and afterwards plant. How much must he plow? Like the furrows of the rain. Abba Shaul says: So that there will not remain a quarter[-kav] per beis se’ah.

Kilaim2: 4

זְרוּעָה וְנִמְלַךְ לְנוֹטְעָהּ, לֹא יֹאמַר: ,,אֶטַּע וְאַחַר כָּךְ אוֹפַךְ,“ אֶלָּא הוֹפֵךְ וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵעַ. נְטוּעָה וְנִמְלַךְ לְזָרְעָהּ, לֹא יֹאמַר: ,,אֶזְרַע וְאַחַר כָּךְ אֲשָׁרֵשׁ“; אֶלָּא, מְשָׁרֵשׁ וְאַחַר כָּךְ זוֹרֵעַ. אִם רָצָה, גּוֹמֵם עַד פָּחוּת מִטֶּפַח, זוֹרֵעַ, וְאַחַר כָּךְ מְשָׁרֵשׁ.

[If] it was sown and he decided to plant it, he cannot say: ‘‘I will plant and afterwards turn [the soil]’’; rather, he must turn [it] and afterwards plant. [If] it was planted and he decided to sow it, he cannot say: ‘‘I will sow and afterwards uproot’’; rather, he must uproot and afterwards sow. If he wants, he can raze till less than a handbreadth, sow, and afterwards uproot.

Kilaim2: 5

הָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה קַנְבּוֹס אוֹ לוּף, לֹא יְהֵא זוֹרֵעַ וּבָא עַל גַּבֵּיהֶם, שֶׁאֵינָן עוֹשִׂין אֶלָּא לִשְׁלֹשָׁה שָׁנִים. תְּבוּאָה שֶׁעָלָה בָהּ סְפִיחֵי אִסְטִיס, וְכֵן מְקוֹם הַגְּרָנוֹת שֶׁעָלוּ בָּהֶן מִינִין הַרְבֵּה, וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים — אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ. אִם נִכֵּשׁ אוֹ כִּסַּח, אוֹמְרִים לוֹ: ,,עֲקֹר אֶת הַכֹּל חוּץ מִמִּין אֶחָד.“

[If] his field was planted with caraway or arum, he may not plant over them, since they do not produce for three years. Grain in which there arose aftergrowth of isatis, and similarly a place of threshing floors in which there arose many kinds, and similarly fenugreek which gave rise to varieties of plants — we do not obligate him to weed. If he weeded or cut down, we say to him: ‘‘Uproot the whole except for one kind.’’

Kilaim2: 6

הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שָׂדֵהוּ מֵשָׁר מֵשָׁר מִכָּל מִין — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁלֹשָׁה תְלָמִים שֶׁל פָּתִיחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא הָעֹל הַשָּׁרוֹנִי. וּקְרוֹבִין דִּבְרֵי אֵלּוּ לִהְיוֹת כְּדִבְרֵי אֵלּוּ.

. [If] someone wants to make his field into strips of every species — Beis Shammai say: Three furrows of groundbreaking. But Beis Hillel say: The full extent of the valley yoke. The opinion of these is close to being like the opinion of these.

Kilaim2: 7

[ז] הָיָה רֹאשׁ תּוֹר חִטִּים נִכְנָס בְּתוֹךְ שֶׁל שְׂעוֹרִים — מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּסוֹף שָׂדֵהוּ. שֶׁלּוֹ חִטִּים וְשֶׁל חֲבֵירוֹ מִין אַחֵר, מֻתָּר לִסְמוֹךְ לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. שֶׁלּוֹ חִטִּים וְשֶׁל חֲבֵירוֹ חִטִּים, מֻתָּר לִסְמוֹךְ לוֹ תֶּלֶם שֶׁל פִּשְׁתָּן, וְלֹא תֶּלֶם שֶׁל מִין אַחֵר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד זֶרַע פִּשְׁתָּן, וְאֶחָד כָּל הַמִּינִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף בְּאֶמְצַע שָׂדֵהוּ מֻתָּר לִבְדֹּק בְּתֶלֶם שֶׁל פִּשְׁתָּן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֲפִילּוּ כָל שָׂדֵהוּ בֵּית כּוֹר, לֹא יַעֲשֶׂה בְתוֹכָהּ חוּץ מִקָּרַחַת אַחַת.

[If] a rosh tor of wheat protruded into a barley [field] — this is permitted, since it looks like the end of his field. [If] his [field] was wheat and his friend’s was a different species, he is permitted to bring close to it that species. [If] his [field] was wheat and his friend’s was wheat, it is permitted to bring close to it a furrow of flax, but not a furrow of a different species. R’ Shimon says: As with flax plants, so with all the species. R’ Yose says: Even in the middle of his field he is permitted to check with a furrow of flax.

Kilaim2: 8

אֵין סוֹמְכִין לִשְׂדֵה תְבוּאָה חַרְדָּל וְחָרִיעַ. אֲבָל סוֹמְכִין לִשְׂדֵה יְרָקוֹת חַרְדָּל וְחָרִיעַ. וְסוֹמֵךְ לַבּוּר, וְלַנִּיר, וְלַגָּפָה, וְלַדֶּרֶךְ, וְלַגָּדֵר שֶׁהוּא גָּבֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְלַחָרִיץ שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה, וְלָאִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל הָאָרֶץ, וְלַסֶּלַע שֶׁהוּא גָּבֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה.

It is not permitted [to grow] mustard or safflower close to a field of grain. However, it is permitted [to grow] mustard or safflower close to a field of greens. It is permitted to grow [a diverse kind] close to a barren spot, to plowed terrain, to a stone wall, to a road, to a wall ten handbreadths high, to a ditch which is ten [handbreadths] deep and four wide, to a tree which covers the ground, and to a rock ten high and four wide.

Kilaim2: 9

הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שָׂדֵהוּ קָרַחַת קָרַחַת מִכָּל מִין, עוֹשֶׂה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה קָרָחוֹת לְבֵית סְאָה — מִקָּרַחַת לְבֵית רֹבַע — וְזוֹרֵעַ בְּתוֹכָהּ כָּל מִין שֶׁיִּרְצֶה. הָיְתָה קָרַחַת אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, זוֹרְעָם חַרְדָּל. שָׁלֹשׁ, לֹא יִזְרַע חַרְדָּל, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כִּשְׂדֵה חַרְדָּל. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תֵּשַׁע קָרָחוֹת מֻתָּרוֹת, עֶשֶׂר אֲסוּרוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֲפִילּוּ כָל שָׂדֵהוּ בֵּית כּוֹר, לֹא יַעֲשֶׂה בְתוֹכָהּ חוּץ מִקָּרַחַת אַחַת.

[If] someone wants to make his field into squares of every species, he can make twenty-four squares in a beis se’ah — each square is a beis rova — and he can plant inside it any species he wants. [If] there were one or two squares, he can plant them with mustard. [If there were] three, he cannot plant [them] with mustard, because it looks like a field of mustard. This is the opinion of R’ Meir. But the Sages say: Nine squares are permitted, ten are forbidden. R’ Eliezer ben Yaakov says: Even if his entire field is a beis kor, he cannot make in it more than one square.

Kilaim2: 10

כָּל שֶׁהוּא בְתוֹךְ בֵּית רֹבַע עוֹלֶה בְמִדַּת בֵּית רֹבַע. אֲכִילַת הַגֶּפֶן, וְהַקֶּבֶר, וְהַסֶּלַע עוֹלִין בְּמִדַּת בֵּית רֹבַע. תְּבוּאָה בִּתְבוּאָה — בֵּית רֹבַע; יָרָק בְּיָרָק — שִׁשָּׁה טְפָחִים. תְּבוּאָה בְיָרָק, יָרָק בִּתְבוּאָה — בֵּית רֹבַע. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָרָק בִּתְבוּאָה — שִׁשָּׁה טְפָחִים.

All that is within a beis rova is counted in the measure of a beis rova. The work area of a grapevine, a grave, or a rock are counted in the measure of a beis rova. Grain with grain — a beis rova; greens with greens — six handbreadths. Grain with greens, greens with grain — a beis rova. R’ Eliezer says: Greens with grain — six handbreadths.

Kilaim2: 11

תְּבוּאָה נוֹטָה עַל גַּבֵּי תְבוּאָה, וְיָרָק עַל גַּבֵּי יָרָק, תְּבוּאָה עַל גַּבֵּי יָרָק, יָרָק עַל גַּבֵּי תְבוּאָה — הַכֹּל מֻתָּר חוּץ מִדְּלַעַת יְוָנִית. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הַקִּשּׁוּת וּפוֹל הַמִּצְרִי. וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵיהֶן מִדְּבָרַי.

Grain leaning over grain, greens [leaning] over greens, grain [leaning] over greens, [and] greens [leaning] over grain — all is permitted except for Greek gourd. R’ Meir says: Also chatemelon and Egyptian bean. But I see their opinion better than mine.

Kilaim3: 1

עֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה טְפָחִים עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים, זוֹרְעִים בְּתוֹכָהּ חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִים, אַרְבָּעָה בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעֲרוּגָה וְאֶחָד בְּאֶמְצָע. הָיָה לָהּ גְּבוּל גָּבֹהַּ טֶפַח, זוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, שְׁלֹשָׁה עַל כָּל גְּבוּל וּגְבוּל וְאֶחָד בְּאֶמְצַע. לֹא יִטַּע רֹאשׁ הַלֶּפֶת בְּתוֹךְ הַגְּבוּל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַלְּאֵהוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁשָּׁה בָאֶמְצַע.

If a patch is six handbreadths by six handbreadths, one may plant within it five varieties, four on the four sides of the patch and one in the middle. [If] it has a border a handbreadth high, one may plant in it thirteen [varieties], three on each border and one in the middle. It is not permitted to plant a head of turnip inside the border, since it fills it up. R’ Yehudah says: Six in the middle.

Suggestions