משנה ב


דמי ידי עלי שמין אותו כמה הוא שוה ביד וכמה הוא שוה בלא יד זה חומר בנדרים מבערכין וחומר בערכין מבנדרים כיצד האומר ערכי עלי ומת יתנו היורשין דמי עלי ומת לא יתנו היורשים שאין דמים למתים ערך ידי וערך רגלי עלי לא אמר כלום ערך ראשי וערך כבדי עלי נותן ערך כולו זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כולו


 ר' עובדיה מברטנורא


וכמה הוא שוה בלא יד
מפרש בגמרא שאין שמין אותו כמה יפה כשנקטעה ידו וכמה היה שוה כששתי ידיו שלימות שמי שנקטעה ידו כשבאים לשומו כמה היה שוה תחילה אין שמין אותו אלא בזול לפי שרואים אותו מזולזל וזה האומר דמי ידי עלי הרי לא נקטעה ידו לכך מפרש כמה הוא שוה בלא יד כגון אם מכרו רבו כולו חוץ מידו שידו אחת מוכתבת לרבו ראשון ושמין כמה הוא יפה כשרבו מוכר כולו ולא שייר ממנו לעצמו כלום וכמה שוה פחות אם שייר רבו ידו אחת שלא מכרה דהשתא אינו מזולזל וכך הוא נותן להקדש


זה חומר בנדרים מבערכין
דאילו אמר בערכים ערך ידי ורגלי עלי לא אמר כלום אלא אם כן אמר בדבר שהנשמה תלויה בו


ערכי עלי ומת יתנו היורשים
דערך דבר קצוב הוא ודוקא כשעמד בדין קודם שמת לפי שאינו חייב בערך אלא אחר שיעמוד לפני הכהן כדכתיב והעמידו לפני הכהן אבל דמי עלי דאינו אלא מה שישומוהו בבית דין והרי לא בא לידי כך שהרי מת אע"פ שעמד בדין הוא מחוסר אומדנא ולא יתנו היורשים


נותן ערך כולו
דערך נפשות כתיב


זה הכלל
לאתויי שאר איברים שהנשמה תלויה בהם


_____________________


משנה ג


חצי ערכי עלי נותן חצי ערכו ערך חציי עלי נותן ערך כולו חצי דמי עלי נותן חצי דמיו דמי חציי עלי נותן דמי כולו זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כולו


 ר' עובדיה מברטנורא


חציי עלי
הוי כערך ראשי וערך כבדי דהוי דבר שהנשמה תלויה בו


דמי חציי עלי נותן דמי כולו
דכתיב נדך בערכך נפשות הקיש נדר לערך מה ערך אמר ערך חציי עלי נותן ערך כולו אף נדר אמר דמי חציי עלי נותן כולו


זה הכלל
לאתויי כל האברים שהנשמה תלויה בהם שאם אמר דמי חצי אותו אבר עלי כגון שאמר דמי חצי לבי עלי או דמי חצי כבדי עלי נותן דמי כולו


Erchin5: 2
,,דְּמֵי יָדִי עָלַי“ — שָׁמִין אוֹתוֹ כַּמָּה הוּא שָׁוֶה בַיָּד וְכַמָּה הוּא שָׁוֶה בְלֹא יָד. זֶה חֹמֶר בִּנְדָרִים מִבַּעֲרָכִין. וְחֹמֶר בַּעֲרָכִין מִבִּנְדָרִים, כֵּיצַד? הָאוֹמֵר: ,,עֶרְכִּי עָלַי,“ וּמֵת, יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין. ,,דָּמַי עָלַי,“ וּמֵת, לֹא יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁים, שֶׁאֵין דָּמִים לְמֵתִים. ,,עֵרֶךְ יָדִי,“ וְ,,עֵרֶךְ רַגְלִי עָלַי“ — לֹא אָמַר כְּלוּם. ,,עֵרֶךְ רֹאשִׁי,“ וְ,,עֵרֶךְ כְּבֵדִי עָלַי“ — נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְלוּיָה בוֹ, נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ.
[If one says,] ‘I take upon myself [to give] the value of my arm’ — we evaluate him [to determine] how much he is worth with the arm and how much he is worth without the arm. This is the stringency of vows [of worth] over arachin-vows. And the stringency of arachin-vows over vows [of worth] is in what manner? [If] one said, ‘I take upon myself [to give] my erech,’ and he died, the heirs must give [it]. [But if one said,] ‘I take upon myself [to give] my worth,’ and he died, the heirs need not give [it], for the dead have no worth. [If one says,] ‘I take upon myself [to give] the erech of my arm,’ or, ‘the erech of my leg’ — he has said nothing. [But if one says,] ‘I take upon myself [to give] the erech of my head,’ or ‘the erech of my liver’ — he must give the erech of his entire self. This is the rule: [For] anything upon which one’s life depends, he gives the erech of his entire self.
Erchin5: 3
,,חֲצִי עֶרְכִּי עָלַי“ — נוֹתֵן חֲצִי עֶרְכּוֹ; ,,עֵרֶךְ חֶצְיִי עָלַי“ — נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ. ,,חֲצִי דָמַי עָלַי“ — נוֹתֵן חֲצִי דָמָיו; ,,דְּמֵי חֶצְיִי עָלַי“ — נוֹתֵן דְּמֵי כֻּלּוֹ. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְלוּיָה בוֹ, נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ.
[If one says,] ‘I take upon myself [to give] half my erech’ — he gives half his erech; [but if he says,] ‘I take upon myself [to give] the erech of half of myself’ — he gives his whole erech. [If one says,] ‘I take upon myself [to give] half my worth’ — he gives half his worth; [but if he says,] ‘I take upon myself [to give] the worth of half of myself’ — he gives his whole worth. This is the rule: [For] anything upon which one’s life depends, he must give the erech of his entire self.