משנה ד


האומר ערכו של פלוני עלי מת הנודר והנידר יתנו היורשין דמיו של פלוני עלי מת הנודר יתנו היורשין מת הנידר לא יתנו היורשין שאין דמים למתים


ר' עובדיה מברטנורא


מת הנודר והנידר יתנו היורשים


והוא שעמד בדין קודם שמת כדפרישנא לעיל וסיפא אצטריכא ליה


דמיו של פלוני עלי מת הנודר יתנו היורשים


דמהו דתימא אע"ג דעמד בדין הואיל ומת הנודר קודם שישומו הנידר לא אשתעבוד נכסיה קמשמע לן אומדנא גילוי מילתא בעלמא הוא והואיל ונידר קיים אמדינן ליה


-------------------------------


משנה ה


שור זה עולה בית זה קרבן מת השור ונפל הבית אינו חייב לשלם דמי שור זה עלי עולה או דמי בית זה עלי קרבן מת השור ונפל הבית חייב לשלם


 


ר' עובדיה מברטנורא


בית זה קרבן


לבדק הבית


ונפל הבית


קודם שהחזיק בו גזבר


מת השור וכו' חייב לשלם


ולא אמרינן אין דמים למתים אלא באדם בלבד


Erchin5: 4
הָאוֹמֵר: ,,עֶרְכּוֹ שֶׁל־פְּלוֹנִי עָלַי“ — מֵת הַנּוֹדֵר וְהַנִּדָּר, יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין. ,,דָּמָיו שֶׁל־פְּלוֹנִי עָלַי“ — מֵת הַנּוֹדֵר, יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין; מֵת הַנִּדָּר, לֹא יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין, שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים.
[If] one says, ‘I take upon myself [to give] the erech of so-and-so’ — [even if both] the vower and the subject of the vow died, the heirs must give [it]. [If he says,] ‘I take upon myself [to give] the worth of so-and-so’ — if the vower died, the heirs must give [it]; [but if] the subject of the vow died, the heirs need not give [it], for the dead have no worth.
Erchin5: 5
,,שׁוֹר זֶה עוֹלָה,“ ,,בַּיִת זֶה קָרְבָּן“ — מֵת הַשּׁוֹר וְנָפַל הַבַּיִת, אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם. ,,דְּמֵי שׁוֹר זֶה עָלַי עוֹלָה,“ אוֹ ,,דְּמֵי בַיִת זֶה עָלַי קָרְבָּן“ — מֵת הַשּׁוֹר וְנָפַל הַבַּיִת, חַיָּב לְשַׁלֵּם.
[If one says,] ‘This ox shall be an olah offering,’ [or] ‘this house shall be an offering’ — [if] the ox died or the house collapsed, he is not obligated to pay. [But if he says,] ‘I take upon myself [to give] the worth of this ox as an olah offering,’ or ‘I take upon myself [to give] the worth of this house as an offering’ — [if] the ox died or the house collapsed, he is obligated to pay.