Erchin 3:1-2 - Mishna Yomit

פרק ג

משנה א

יש בערכין להקל ולהחמיר בשדה אחוזה להקל ולהחמיר בשור המועד שהמית את העבד להקל ולהחמיר באונס ומפתה ומוציא שם רע להקל ולהחמיר יש בערכין להקל ולהחמיר כיצד אחד שהעריך את הנאה שבישראל ואת הכעור שבישראל נותן חמשים סלע ואם אמר הרי דמיו עלי נותן את שוויו

ר' עובדיה מברטנורא

יש בערכין להקל ולהחמיר וכו’

כולהו מפרש להו ואזיל לקמן בפרקין

את הנאה שבישראל

אפילו שוה מאה מנה אינו נותן אלא חמשים סלע, והיינו להקל. ולהחמיר, שהמעריך את הכעור שבישראל אפילו אין שוה אלא חמש סלעים. נותן חמשים סלעים אם הנערך מבן עשרים ועד בן ששים

בחולת המחוז

סביבות העיר. שאינה משבחת כל כך מפני מדרס הרגלים:

חולות

סביבות. כמו מחול הכרך

מחוז

עיר. פירוש אחר מחוז, שם מקום שלא היו שדותיהן חשובים

בפרדסות

מקום שיש בו הרבה אילנות נטועים

טבסטי

שם מקום. והאילנות שם מעולים מאד

נותן

מי שפודה אותן מן ההקדש בין בעלים בין איש אחר

בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף

אם תחלת היובל היא. ואם לאו, מגרע משנים שעברו סלע ופונדיון לשנה. בית זרע חומר שעורים מקום ראוי לזריעת כור, דהיינו שלשים סאה של שעורים. והוא גדול ממקום זריעת כור של חטין. והמקדיש שדה אחוזה מלאה אילנות, כשהוא פודן פודה האילנות בשווין, וחוזר ופודה את הקרקע בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף

ובשדה מקנה נותן את שויו

דבשדה מקנה כתיב וחשב לו הכהן את מכסת הערכך, ואין מכסת אלא מנין דמים, דהיינו כפי מה שהוא שוה, וכן הוא אומר והרמות מכס

אחד שדה אחוזה ואחד שדה מקנה

שהרי נאמר בשרה אחוזה וחשב, ונאמר בשדה מקנה וחשב, מה בשדה אחוזה דבר קצוב, אף שדה המקנה דבר קצוב, דהיינו זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף

ובשדה מקנה אינו נותן חומש

דבשדה מקנה כתיב מכסת הערכך, הקישו הכתוב לערכין, מה ערכין אין מוסיף חומש אף שדה מקנה אין מוסיף חומש. ואין הלכה כר' אליעזר

המית בן חורין נותן את שוויו

דכתיב אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו, דמי ניזק

חבל בזה ובזה

בין בעבד בין בבן חורין, ולא המיתו. משלם נזק שלם

פגם

שמין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפחה בעולה להשיאה לעבדו שיש לו קורת רוח הימנו:

לפי המבייש והמתבייש

אדם נקלה שבייש, בשתו מרובה. והמתבייש, לפי חשיבותו בשתו

נמצא האומר בפיו יתר מן העושה מעשה

שהאומר לא מצאתי בתולים נותן מאה, והאונס דמוציא בתולים על ידי מעשה נותן חמשים

גזר דין

שלא ליכנס לארץ

זה עשר פעמים

גבי מרגלים כתיב, דמשמע על זה נתחתם גזר דין

——————————

משנה ב

בשדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד אחד המקדיש בחולת המחוז ואחד המקדיש בפרדסות סבסטי נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף ובשדה מקנה נותן את שוויו רבי אליעזר אומר אחד שדה אחוזה ואחד שדה מקנה מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה אלא שבשדה אחוזה נותן חומש ובשדה מקנה אינו נותן חומש

ר' עובדיה מברטנורא

(None)

Erchin3: 1

יֵשׁ בָּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר; בִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר; בְּשׁוֹר הַמּוּעָד שֶׁהֵמִית אֶת־הָעֶבֶד לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר; בָּאוֹנֵס, וּמְפַתֶּה, וּמוֹצִיא שֵׁם רַע לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. יֵשׁ בָּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד? אֶחָד שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת־הַנָּאֶה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וְאֶת־הַכָּעוּר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סֶלַע. וְאִם אָמַר: ,,הֲרֵי דָמָיו עָלַי“ — נוֹתֵן אֶת־שָׁוְיוֹ.

There is to [the law of] arachin an [element of] leniency, as well as an [element of] stringency; [there is] to [the law of] the ancestral field an [element of] leniency, as well as an [element of] stringency; [there is] to [the law of] the muad bull that killed a slave an [element of] leniency, as well as an [element of] stringency; [and there are] to [the laws of] the violator, the seducer, and the defamer [elements of] leniency, as well as [elements of] stringency. There is to [the law of] arachin an [element of] leniency, as well as an [element of] stringency. How so? Whether he vowed the erech of the handsomest in Israel or the ugliest in Israel, he gives fifty selaim. But if he said, ‘I take upon myself [to give] his worth’ — he must give his worth.

Erchin3: 2

בִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד? אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ בְּחוֹלַת הַמָּחוֹז, וְאֶחָד הַמַּקְדִּישׁ בְּפַרְדֵּסוֹת סְבַסְטִי — נוֹתֵן בְּזֶרַע חֹמֶר שְׂעוֹרִים, חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף; וּבִשְׂדֵה מִקְנָה, נוֹתֵן אֶת־שָׁוְיוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֶחָד שְׂדֵה אֲחֻזָּה וְאֶחָד שְׂדֵה מִקְנָה. מַה־בֵּין שְׂדֵה אֲחֻזָּה לִשְׂדֵה מִקְנָה? אֶלָּא שֶׁבִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה נוֹתֵן חֹמֶשׁ, וּבִשְׂדֵה מִקְנָה אֵינוֹ נוֹתֵן חֹמֶשׁ.

There is to [the law of] the ancestral land an [element of] leniency, as well as an [element of] stringency. How so? Whether one consecrates [a field] in the environs of a town, or whether one consecrates [a field] in the orchards of Sebaste — he gives for the [area of land in which a] chomer of barley may be sown,[1] fifty silver shekels; and for an acquired field, he gives its worth. R’ Eliezer says: It is the same for the ancestral field and for the acquired field. What [then] is the difference between the ancestral field and the acquired field? Only that for the ancestral field he gives a fifth, but for an acquired field he does not give a fifth.

Suggestions