משנה ג
מי שלא בכרה אשתו וילדה שני זכרים נותן חמש סלעים לכהן מת אחד מהן בתוך שלשים יום האב פטור מת האב והבנים קיימים ר' מאיר אומר אם נתנו עד שלא חלקו נתנו ואם לאו פטורין רבי יהודה אומר נתחייבו נכסים זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום
ר' עובדיה מברטנורא
וילדה שני זכרים נותן חמש סלעים
דאחד מהן בכור
האב פטור
דמצי למימר הבכור מת. וכשמת הבן קודם שלשים אינו חייב בפדיון, ועכשיו שהדבר ספק שמא הבכור מת ופטור, שמא זה שנשאר הוא הבכור וחייב, הוי הכהן מוציא מחבירו, והמוציא מחבירו עליו הראיה. והוא הדין שהבן הנשאר פטור מלפדות את עצמו כשיהיה גדול
מת האב
לאחר שלשים
ואם לאו פטורים
דסבר ר' מאיר האחין שחלקו בנכסי אביהן דין לקוחות יש להן, לפי שאין ברירה לכל אחד על ירושתו, אלא הרי הן כאילו קנו זה מזה כל אחד חלקו ואלו החמש סלעים היה חוב על אביהן כמלוה על פה, ומלוה על פה אינה גובה מן הלקוחות, הלכך אם חלקו עד שלא נתנו פטורים
רבי יהודה אומר נתחייבו הנכסים
קסבר האחים שחלקו יורשים הן, דיש ברירה לומר כל אחד זכה בחלקו, ומלוה על פה גובה מן היורשים. והלכה כר' יהודה
זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום
דאמר ליה הנקבה יצאה ראשונה, והמוציא מחבירו עליו הראיה
——————————————
משנה ד
שתי נשים שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן עשר סלעים לכהן מת אחד מהן בתוך שלשים יום אם לכהן אחד נתן יחזיר לו חמש סלעים אם לשני כהנים נתן אינו יכול להוציא מידם זכר ונקבה או שני זכרים ונקבה נותן חמש סלעים לכהן שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום אחת בכרה ואחת שלא בכרה וילדו שני זכרים נותן חמש סלעים לכהן מת אחד מהן בתוך שלשים יום האב פטור מת האב והבנים קיימין רבי מאיר אומר אם נתנו עד שלא חלקו נתנו ואם לאו פטורים רבי יהודה אומר נתחייבו נכסים זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום
ר' עובדיה מברטנורא
שתי נשים
של איש אחד, וילדו שני זכרים במחבוא, שנתערבו
אם לכהן אחד נתן
פדיון שניהם, יחזיר לו הכהן חמש סלעים, הואיל ומת בתוך שלשים ואיגלאי מלתא דנפל הוא ושלא כדין שקל
אין יכול להוציא מידם
דכל חד וחד מדחי ליה ואומר הריני מחזיק בם בשביל פדיון החי
או שני זכרים ונקבה
ילדו הנשים שלו במחבוא
נותן חמש סלעים לכהן
דממה נפשך חד הוי בכור, אם האחת ילדה שני זכרים האחד בכור, ואם האחת ילדה זכר ונקבה, נמצא שחברתה ילדה זכר לבדו והוא בכור, ואותו שעם הנקבה פטור שמא נקבה יצאה ראשון
אין לכהן כלום
דאיכא למימר הנקבות יצאו תחלה ואין כאן בכור
האב פטור
דמצי למימר בן המבכרת מת
נתנו עד שלא חלקו כו’
כדפרישנא לעיל. והלכה כר' יהודה
זכר ונקבה
יש לומר אותה שלא בכרה ילדה הנקבה ואין כאן בכור