Bechoros 8:1-2 - Mishna Yomit

פרק ח

משנה א

יש בכור לנחלה ואינו בכור לכהן בכור לכהן ואינו בכור לנחלה בכור לנחלה ולכהן יש שאינו בכור לא לנחלה ולא לכהן איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן הבא אחר הנפלים שיצא ראשו חי ובן תשעה שיצא ראשו מת והמפלת כמין בהמה חיה ועוף דברי רבי מאיר וחכמים אומרים עד שיהא בו מצורת האדם המפלת סנדל או שליא ושפיר מרוקם והיוצא מחותך הבא אחריהן בכור לנחלה ואינו בכור לכהן מי שלא היו לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה עודה שפחה ונשתחררה עודה נכרית ונתגיירה משבאת לישראל ילדה בכור לנחלה ואינו בכור לכהן רבי יוסי הגלילי אומר בכור לנחלה ולכהן שנאמר פטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם מישראל מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה נתגיירה מעוברת נשתחררה מעוברת ילדה היא וכהנת היא ולויה היא ואשה שכבר ילדה וכן מי שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע אם בן תשע לראשון או בן שבע לאחרון בכור לכהן ואינו בכור לנחלה איזהו בכור לנחלה ולכהן המפלת שפיר מלא דם מלא מים מלא גנינים המפלת כמין דגים וחגבים שקצים ורמשים המפלת יום ארבעים הבא אחריהן בכור לנחלה ולכהן

ר' עובדיה מברטנורא

יש בכור לנחלה

ליטול פי שנים

ואינו בכור לכהן

לתת לכהן פדיונו חמשת סלעים

הבא אחר הנפלים

כגון שהיו תאומים, אחד מהם נפל שלא כלו לו חדשיו ואחד כלו לו חדשיו, והנפל שלא כלו לו חדשיו יצא ראשו חי והחזירו, וקדמו אחיו ויצא. זה האחרון בכור לנחלה, דראשון לא הפסידו, ואע"ג דיציאת הראשון חשיבא לידה מעליא. וטעמא, משום דכתיב ראשית אונו, מי שלב אביו דוה עליו אם מת, יצא נפל שהוציא ראשו ראשון דלאו בר קיימא דאין לבו דוה עליו. אבל לענין פטר רחם פטור האי ולד, דבפטר רחם תלה רחמנא, והרי הראשון פטר את הרחם

ובן תשעה מת שיצא ראשו

והחזירו, ויצא אחיו, הוי בכור לנחלה. דהא ראשון לא חשיב, דאין לבו דוה עליו, ולענין כהן לאו פטר רחם הוא. אבל יצא ראש בן תשעה חי ואח"כ החזירו ומת, בכור לנחלה נמי לא הוי זה הבא אחריו

וכן המפלת בהמה כו’

למפטר מנחלה לא חשיבי דאין הלב דוה עליהם, אבל פטר רחם מיהא הוי

וחכמים אומרים עד שיהא בו מצורת אדם

לא חשיב פטר רחם, והבא אחריו הוי בכור לכהן. והלכה כחכמים

סנדל

חתיכת בשר עשויה כדמות סנדל, ואין לה צורת אברים, ורגילה לבוא עם ולד. ולשון סנדל יש מפרשים שנאוי ודל

או שליא

דאין שליא בלא ולד אלא שנימוח, ומיהו פטר רחם הוי

ושפיר מרוקם

חתיכה של בשר שמרוקם בה צורת העובר. ועל שם שעשויה כשפופרת של ביצה קרויה שפיר

והיוצא מחותך

שנחתך אבר אבר ובדרך זה יצא כולו. אבל ראש מחותך, לא פטר אם קדם אחיו ויצא קודם יציאת רוב אברי המחותך, והוי נמי בכור לכהן

שכבר ילדה

דלענין נחלה דאב כתיב ראשית אונו, ולענין כהן תלא רחמנא בפטר רחם

עודה שפחה

אפילו עודה שפחה בלידה ראשונה ונשתחררה עכשיו. או נכרית ונתגיירה ומשבאת ליד ישראל ילדה, נמי הוי בכור לנחלה, שהרי לא היו לזה בנים

רבי יוסי הגלילי אומר בכור לנחלה ולכהן

דבנים הנולדים בנכריותה לא פטרי. ואין הלכה כרבי יוסי הגלילי

נתגיירה מעוברת

ובעלה עמה וילדה. הרי אותו ולד בכור לכהן, דפטר רחם הוא בישראל. ולא לנחלה, דכיון דהורתו שלא בקדושה לאו בר נחלה הוא, דזרע עובד כוכבים רחמנא אפקריה, דכתיב וזרמת סוסים זרמתם

ילדה היא וכהנת

בת ישראל מבכרת שילדה עם כהנת מבכרת ואין ידוע אי זה ולד של ישראל

או היא ולויה

דלויה נמי בנה פטור מחמש סלעים. כדאמרן בפרק קמא

או היא ואשה שכבר ילדה

ואין ידוע איזה בנה

בכור לכהן

ובעלה של מבכרת חייב חמש סלעים לכהן, דהא בן זכר יש לו כל היכא דאיתיה

ולא לנחלה

דהא לא ידע בריה דמאן הוא

וכן מי שלא שהתה כו’

הוא בכור לכהן, והוא יפדה את עצמו. ולא לנחלה, דהא לא ידע מאן ירית. ואפילו כפשוט לא ירית, דהאי מדחי ליה לגבי האי והאי מדחי ליה לגבי האי. ומתניתין דקתני ולא לנחלה, על הבא אחריו קאמר, שהבא אחריו אינו בכור לנחלה, דשמא זה הספק בן האחרון הוא

מלא גנינים

מלא גוונים הרבה. פירוש אחר, תולעים. שהשפיר עשוי כולו חתיכות קטנות דקות דומות לתולעים

דגים וחגבים

לאו ולד נינהו, דלא נאמרה בהן יצירה כאדם

יום ארבעים

משנתעברה, מיא בעלמא נינהו, ואין כאן ולד עד למחרת יום ארבעים. דארבעים יום הוי יצירת הולד

——————————————

משנה ב

יוצא דופן והבא אחריו שניהם אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן רבי שמעון אומר הראשון לנחלה והשני לחמש סלעים

ר' עובדיה מברטנורא

יוצא דופן והבא אחריו

דרך רחם. כגון שקרעו אשה שתאומים בבטנה, ולאחר שהוציאו הראשון דרך דופן יצא השני דרך רחם. אבל להוציא ולד מן האשה דרך דופן ושתתרפא האשה ותחזור ותתעבר ותלד, כתב רמב"ם דאי אפשר

שניהם אינן בכור

ראשון לא הוי בכור לנחלה, וילדו לו בעינן. ושני נמי לא, ראשית אונו בעינן. ובכור לכהן ראשון לא הוי, דפטר רחם בעינן. ושני נמי לא הוי בכור לכהן, דבכור לרחם ואינו בכור לולדות כגון זה שהיה ולד קודם לכן, אינו בכור

רבי שמעון אומר הראשון לנחלה

סבר וילדו אף יוצא דופן במשמע

והשני לחמש סלעים

סבר, בכור לרחם אע"פ שאינו בכור לולדות הוי בכור. ואין הלכה כר' שמעון

Bechoros8: 1

יֵשׁ בְּכוֹר לְנַחֲלָה וְאֵינוֹ בְכוֹר לְכֹהֵן, בְּכוֹר לְכֹהֵן וְאֵינוֹ בְכוֹר לְנַחֲלָה, בְּכוֹר לְנַחֲלָה וּלְכֹהֵן, יֵשׁ שֶׁאֵינוֹ בְכוֹר לֹא לְנַחֲלָה וְלֹא לְכֹהֵן. אֵיזֶהוּ בְּכוֹר לְנַחֲלָה וְאֵינוֹ בְכוֹר לְכֹהֵן? הַבָּא אַחַר הַנְּפָלִים שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ חַי, וּבֶן תִּשְׁעָה שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ מֵת, וְהַמַּפֶּלֶת כְּמִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ מִצּוּרַת הָאָדָם. הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל, אוֹ שִׁלְיָא, וּשְׁפִיר מְרֻקָּם, וְהַיּוֹצֵא מְחֻתָּךְ — הַבָּא אַחֲרֵיהֶן בְּכוֹר לְנַחֲלָה וְאֵינוֹ בְכוֹר לְכֹהֵן. מִי שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָנִים וְנָשָׂא אִשָּׁה שֶׁכְּבָר יָלְדָה, עוֹדָהּ שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה, עוֹדָהּ נָכְרִית וְנִתְגַּיְּרָה, מִשֶּׁבָּאת לְיִשְׁרָאֵל יָלְדָה — בְּכוֹר לְנַחֲלָה וְאֵינוֹ בְכוֹר לְכֹהֵן. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בְּכוֹר לְנַחֲלָה וּלְכֹהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,פֶּטֶר רֶחֶם בְּיִשְׂרָאֵל”, עַד שֶׁיִּפְטְרוּ רֶחֶם מִיִּשְׂרָאֵל. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ בָנִים וְנָשָׂא אִשָּׁה שֶׁלֹּא יָלְדָה; נִתְגַּיְּרָה מְעֻבֶּרֶת, נִשְׁתַּחְרְרָה מְעֻבֶּרֶת; יָלְדָה הִיא וְכֹהֶנֶת, הִיא וּלְוִיָּה, הִיא וְאִשָּׁה שֶׁכְּבָר יָלְדָה; וְכֵן מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחַר בַּעְלָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְנִשֵּׂאת וְיָלְדָה, וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אוֹ בֶן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן — בְּכוֹר לְכֹהֵן וְאֵינוֹ בְכוֹר לְנַחֲלָה. אֵיזֶהוּ בְּכוֹר לְנַחֲלָה וּלְכֹהֵן? הַמַּפֶּלֶת שְׁפִיר מָלֵא דָם, מָלֵא מַיִם, מָלֵא גְנִינִים; הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים, וַחֲגָבִים, שְׁקָצִים, וּרְמָשִׂים; הַמַּפֶּלֶת יוֹם אַרְבָּעִים — הַבָּא אַחֲרֵיהֶן בְּכוֹר לְנַחֲלָה וּלְכֹהֵן.

There is a bechor in regard to inheritance who is not a bechor in regard to [redemption from] a Kohen, [one who is] a bechor in regard to [redemption from] a Kohen and [yet] not a bechor in regard to inheritance, [one who is] a bechor in regard to both inheritance and [redemption from] a Kohen, [and] there is one who is not a bechor either in regard to inheritance or [redemption from] a Kohen. Who is a bechor in regard to inheritance who is not a bechor in regard to [redemption from] a Kohen? One who follows a nonviable fetus whose head emerged alive, or a nine-month fetus whose head emerged dead, or if she [had previously] aborted something resembling an animal, a beast, or a bird; [these are] the words of R’ Meir. The Sages, however, say: Until he has something of a human form. [If a woman] aborts a sandal, or an amniotic sac, or an embryo which had begun to take shape, or if a fetus comes out in pieces —- [the child] that follows [any of] them is a bechor in regard to inheritance but not in regard to [redemption from] a Kohen. [If] one who had no children married a woman who had previously given birth, [even if she had given birth] when she was a slave and she was the emancipated, [or] when she was a non-Jewess and she then converted, [and] after she became a Yisraelis she gave birth [again] —- he is a bechor in regard to inheritance but he is not a bechor in regard to [redemption from] a Kohen. R’ Yose HaGlili says: He is a bechor both in regard to inheritance and to [redemption from] a Kohen, as it says (Exodus 13:2): [Whatever] opens every womb among the Children of Israel —- until they open a Yisraelis’ womb. [If] one who had children married a woman who had never given birth; [or if a woman] converted while pregnant, [or] was emancipated while pregnant; [or one who] bore a child together with a Kohen’s daughter, [or] with a Levi’s daughter, [or] together with a woman who had already given birth; and similarly, [a woman] who did not wait three months after her husband but married and gave birth, and it is not known whether [the child] is the nine-month child of the former or the seven-month child of the latter —- [he is] a bechor in regard to [redemption from] a Kohen but he is not a bechor in regard to inheritance. Who is a bechor both in regard to inheritance and [redemption from] a Kohen? [If a woman] aborts a mass full of blood, full of water, [or] full of a variegated substance; [or if] she aborts something resembling fish, locusts, abominable creatures, or creeping things; [or] if she aborts on the fortieth day —- the one following them is a bechor in regard to [both] inheritance and [redemption from] a Kohen.

Bechoros8: 2

יוֹצֵא דֹפֶן וְהַבָּא אַחֲרָיו — שְׁנֵיהֶם אֵינָן בְּכוֹר לֹא לְנַחֲלָה וְלֹא לְכֹהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹן לְנַחֲלָה, וְהַשֵּׁנִי לְחָמֵשׁ סְלָעִים.

One delivered by Caesarean section and the one following him —- neither of them is a bechor in regard to inheritance or in regard to [redemption from] a Kohen. R’ Shimon says: The first one [is a bechor] in regard to inheritance, and the second one in regard to the five selaim.

Suggestions