משנה ו
המקיש בקרסוליו ובארכבותיו ובעל פיקה והעיקל איזהו עיקל כל שמקיף פרסותיו ואין ארכבותיו נושקות זו לזו פיקה יוצאה מגודלו עקבו יוצא לאחוריו פרסתו רחבה כשל אווז אצבעותיו מורכבות זו על זו או קלוטות עד הפרק כשר למטה מן הפרק וחתכה כשר היתה בו יתרת וחתכה אם יש בה עצם פסול ואם לאו כשר יתר בידיו וברגליו שש ושש עשרים וארבע רבי יהודה מכשיר וחכמים פוסלים השולט בשתי ידיו רבי פוסל וחכמים מכשירים הכושי והגיחור והלבקן והקפח והננס והחרש והשוטה והשכור ובעלי נגעים טהורין פסולין באדם וכשרין בבהמה רבן שמעון בן גמליאל אומר שוטה בבהמה אינה מן המובחר רבי אליעזר אומר אף בעלי דלדולין פסולין באדם וכשרין בבהמה
ר' עובדיה מברטנורא
המקיש בקרסוליו
שארכבותיו עקומות לחוץ וקרסוליו לפנים ונוקשים זה בזה כשהוא מהלך. ומקיש בארכבותיו הוי איפכא, שרגליו עקומים כלפי חוץ ומרוחקים זו מזו עד שארכבותיו למעלה [העקומות] כלפי פנים נוקשות זו בזו
בעל הפיקין והעיקל
וקא פריש עיקל ברישא
כל שהוא מקיף פרסותיו
כשיושב ומקרב פרסות רגליו זו לזו
ואין ארכובותיו נוגעות זו לזו
שעקומות כלפי חוץ. ובעל הפיקין הוא שפיקה יוצא מגודלו, חתיכת בשר עגולה כפיקה יוצאה מגודל של ידו או מגודל של רגלו
עקבו יוצא מאחוריו
כגון ששוקו עומד באמצע רגלו, שחצי הרגל לפנים וחצי רגל לאחור
רחבות כשל אווז
שקלושות הן כשל אווז ואין ארכן יותר על רחבן
קלוטות
מדובקות זו בזו
עד הפרק
האמצעי של אצבעות
למטה מן הפרק
דהיינו לצד הצפורן שמחוברים כולן
וחתכה
שיהיו מחולקים, כשר
היתה בו יתירה
אצבע יתירה
אם יש בה עצם פסול
דהואיל וחתכה הרי הוא מחוסר אבר שנמצא בו
שש ושש עשרים וארבע
כלומר אפילו היו אצבעות ידיו ואצבעות רגליו שוין, שבכל יד ובכל רגל יש שש ושש, אפילו הכי חכמים פוסלים. וכל שכן אם היה בידו אחת חמש ובידו אחת שש, דהוי מום טפי. והלכה כחכמים
השולט בשתי ידיו רבי פוסל
דסבר כחישותא אתילידא ביה בימין
וחכמים מכשירין
סברי בריאותא היא דאתילידא ליה בשמאל. והלכה כחכמים
הכושי
שחור
הגיחור
אדום כארגמן
הלבקן
לבן ביותר
והקפח
ארוך ודק, שאינו עב לפי ארכו. והוא מכוער ומגונה
והשכור
ולא מיין, הוא דחשיב כבעל מום מן המומים היתירים באדם, שאם עבר לוקה ואין עבודתו מחוללת. אבל השכור מיין ושכר, אם עבד חילל. דבפרשת שתויי יין כתיב ולהבדיל בין הקודש ובין החול. ושכור דמתניתין אינו אלא ששתה חלב הרבה, או רוב דבש, או אכל דבילה קעילית, ונתבלבלה דעתו. שאלו חשובים כבעלי מומים ואין מחללים עבודה
ובעלי נגעים טהורים
כגון בוהק וכולו הפך לבן. דאי מנגעים טמאים לא צריך למימר, דאפילו אכניסת עזרה חייב כרת
דלדולין
כמין חתיכות בשר יוצאות תלויות בהן. והלכה כר"א בן יעקב
———————————
משנה ז
אלו כשרין באדם ופסולין בבהמה אותו ואת בנו וטרפה ויוצא דופן ושנעבדה בהן עבירה ושהמית את האדם הנושא נשים בעבירה פסול עד שידיר הנייה המטמא למתים פסול עד שיקבל עליו שלא יהא מטמא למתים
ר' עובדיה מברטנורא
אותו ואת בנו
אב ובנו כהן עובדים עבודה ביום אחד ובזמן אחד. ואין אותו ואת בנו בבהמה קרבין ביום אחד
וטריפה
שנולד בה אחד מסימני טריפות המנויין בפרק אלו טריפות, אינה קריבה על גבי המזבח
ויוצא דופן
שקרעו את אמו והוציאוהו חי. בבהמה, פסולה להקרבה, דכי יולד כתיב, פרט ליוצא דופן. ובכהן המקריב לא מפסיל בהכי
הנושא נשים בעבירה
כהן שנשא גרושה וחללה זונה, נודר ועובד. אע"פ שעדיין לא גירש מותר לעבוד אחר שנדר שלא יהנה הוא ממנה והיא ממנו עד שיגרש. והוא שידור על דעת רבים שאין לו התרה אלא לדבר מצוה. וליכא למיחש שמא ילך אצל חכם ויאמר דלצורך דבר מצוה הוא שואל שיתירו לו את נדרו, דכיון דקיימא לן שהבא להתיר נדרו צריך לפרש על מה נדר, ודאי כי שמע חכם דמשום שהיא גרושה או זונה דאסורה לו נדר לא שרי ליה נדרו
עד שיקבל עליו שלא יהא מיטמא למתים
הכא סגי ליה בקבלה, ולא מדרינן ליה כמו גבי נושא נשים בעבירה. משום דהתם יצרו תוקפו, הכא גבי טומאה אין יצרו תוקפו, הלכך בקבלה גרידא סגי ליה